הסוד

הסוד הוא שאין סוד, שהכל כלכך בנאלי עד שבאלך להקיא. שהמתבגר שחותך את עצמו משמאל והאחד עם הפרעות הקשב מימין הם כמו עוד מיליונים שהתהלכו על הארץ הזאת. ואולי העולם חוזר על עצמו, וההתחממות הגלובלית היא עוד עונה קוסמולוגית, ודעאש הם כמו מסעי הצלב, וטראפ הוא אוגסטוס קיסר בהתווהות וקוקה קולה זה נקטר האלים בעצם. הכוכבים אולי יודעים, וגם אם כן ואם לא-זה לא משנה, כולנו נמות ונשאיר ערמות פחמן מאחורינו- שיאמרו הכל, אפילו לא כתב חידה, כלומר למי אכפת עם תות ענח אמון היה חולה מלריה או מת מהתנקשות, העיקר הוא שחי. רון ארד חי, סטיב פוסט חי, אלביס פרסלי חי, אמיליה אררט חיה, וכולם הפכו לחלק מהעולם הזה, וזה פשטני להחריד אבל נכון. אז אין שום סוד בכלל, כי הכל בעצם הוא דבר אחד. ואחד (בספרות רומיות לפחות) זה סתם קו ישר וחמוד נטול קימורים.