המקום הכי קרוב-רחוק שאני רוצה להגיע אליו.

יעלה הרבתה לנסוע לטיולים ומסעות שונים. היא כבר לא ידעה לאן לנסוע, בייתה חוזרת ממסע או טיול, מוציאה את התמונות , הרשמים וחושבת על הטיול הבא.
נשאלה : "למה את עושה את זה? ענתה: זה מה שאני אוהבת, זה נותן לי טעם לחיים. כך אני רואה אנשים ונופים. כך אני רואה עולם. זה מעסיק אותי, מעניין אותי, תורם לי, כי מה סדר היום הרגיל??
אני קוראת על היעד שהיה , אולי החמצתי משהו ואני קוראת על היעד הבא בתור.
חשבה: "נסעתי רחוק אולי אחפש גם לנסוע קרוב. כוונתי איך להיות עם עצמי, לחשוב על עצמי, לעצור את המירוץ??
מה אני בלי המסעות ומה אני עוד רוצה מחיי?"
נרשמה לסופ"ש בירושלים-הרצאות וסדנאות שהמטרה להחזיר בתשובה.
"זה לא– כי ינתק אותי מהווית חיי המעוגנת בי כבר שנים. כך אכיר את עצמי?? לא!"
יחד עם חברה יצאה לסופ"ש בנצרת שם שמעה על קשרים בין אנשים, השתלבה בשיחות עם המשתתפים והרגישה חפשיה ונינוחה.
אנשים שידרו כנות.
אהבתי לנסוע, כי זה מעניין, מעשיר ומספק אבל לא יכולתי להגיע אל עצמי. עכשיו אחרי סדנא זו , קבלתי כלים איך להיות עם עצמי, חשתי הקלה.
"הרי כדאי להוריד הילוך, להאיט את הקצב. אפשר לשלב בין טיול וגם להגיע אל עצמי ולהיות מסופקת יותר בעולם התחרותי הזה.