המילים של הרגש.

הוא ישב וניגן על הפסנתר.
והלב שלי רעד..כל תו זכה למקום מיוחד אצלי בלב.
ואז הוא הסתובב והסתכל עלי ובמבט שלו לא היה איך להשכיב אותי ,או כמה אני יפה במחשוף..
במבטו הייתה הבנה עמוקה ,הבנה והכלה ובו ברגע הוא נשף בחדות "בואי נברח" הוא אמר "לדירה מרוחקת בכפר ,רק אני ואת ..נחיה שם נתחתן אולי .
ואני תמיד אעזור לך ,אני אהיה שם בשבילך.נכיל את הכאב אחד של השני ,אני מבטיח !
"את מאמינה בי ?" שאל
ואני גימגתי וראיתי איך הוא מתחיל להתערער ..
"אני לא יודעת איך זה לחיות במקום אחר"כאילו נפלט לי משומקום אבל ידעתי מאין זה בא ,זה בא מהפחד ,הפחד להיפגע ..
הוא הסתובב והמשיך לנגן ..ובמקום דמעות הגשם ירד ..
גם שהוא אמר לי "לילה טוב" ועלה על המיטה ידעתי ,פשוט ידעתי
שאחרי שבירה ,בודדים הסיכויים להחלמה.