המועדון

זה התחיל כשהיינו בעוד מסיבה.. לשם שינוי לא הייתי שיכורה בה, לא מכרו לנו והספקים הרגילים שלי באותו זמן היו עסוקים בלדפוק זונות באילת כי אף אחת בעיר לא מוכנה לתת להם.
נכנסנו למועדון בשעה 11 אחרי שהתייבשנו בחוץ במשך שעה, יותר נכון הזנו את עצמינו בגלידה יקרה באיזור המסעדות הסמוך, לפחות היא הייתה טעימה.
בכניסה למסיבה ביקשו תעודות זהות, למרבה המזל היא הייתה עלי כי שכחתי אותה בכיס הג'ינס הספציפי הזה כשהלכתי למועדון אחר בתל אביב.
הסלקטורית הסתכלה בה ושוב, כמו בפעם הקודמת הופתעתי שהכניסו אותי כי גילי מתחת ל16 אך עדיין אני ילידת שנת 2000.
הבודקת הביטחונית נעצה מבטה בנזם שלי, הוא היה חדש, עשיתי אותו לפני שלושה ימים אחרי ארבע שנים של שיכנועים, אמא שלי סוף סוף הסכימה. ובג'ינס הלבן שהיה עליו כתם שחור קטן בצד כי נצמדתי לקיר גרפיטי שעדיין היה טרי, מסתבר שמגבון לא מוריד את כל הצבע..
כשנכנסו למועדון היינו בתדהמה, בפעם הראשונה, היינו הראשונים במסיבה, מספר העובדים היה רב יותר ממספר האנשים במקום.
במשך ארבעים דקות נשארו החבורה היחידה במסיבה, על הבר היה נער חתיך עם חולצה לבנה, הוא היה עסוק מידי בטלפון שלו ומידי פעם הגניב מבט לעברינו וחיוך קטנטן. במהלך הארבעים דקות חברותי ואני גוששנו והתיישבנו על הבר, ניסינו לפרלטט עם הברמן החתיך שמהר מאוד התגלה כמחבב מינו. אני דווקא בעד הקהילה הגאה, אף על פי שאיני כזו, יש לי הרבה ידידים וחברות שמשתייכים לקהילה והם כמו כל אחד בעולם.
אבל איך הגענו לדבר על הקהילה.. טוב, בואו נחזור למועדון.
אחרי ארבעים דקות הגיעו אנשים, גדולים מאיתנו, חלק בני 18 יכול להיות גם בני 19 שקיבלו אפטר מהצבא.. היו חתיכים בשפע.
אחרי שעה ראיתי בזווית העין את הערס של העיר, אין אחד שלו יודע את שמו, כפיר ארמי, הוא היה אחד הקרובים של ידיד או יזיז שלי, רועי עמית. אני יודעת שרועי הולך הערב לתל אביב למועדון מטורף שהבטיח שיקח אותי ביום מן הימים. ידעתי גם שהוא הולך לזיין בענק. באותו ערב רועי היה חלק מאורגיה, למה אני לא מופתעת?…