הכרכרה

לא. תודה. יש לי מכונית. מה יש לך? אוטו. אני עונה. מה זה אוטו ?
בואי תעלי אקח אותך לטיול נחמד.
לא תודה. כבר טיילתי. אני עונה וממשיכה. אך הוא לא מרפה.יורד ומרים אותי לכרכרה.
עכשיו שבי ותקשרי עצמך לכיסא, אלוהים, לא שוב.
אני רוצה לרדת.אני צועקת אך הוא בשלו אם לא תקשרי תעופי.
אני נקשרת ושואלת באימה:. "לאן אתה לוקח אותי?
לשום מקום וכל מקום שתבחרי בשמיים.על האדמה ובמים.
עפנו הסתובבנו ,הסתחררו , ריחפנו בשמים ומעל המים
להפתעתה הגדולה של חני היא התחילה אפילו להנות מהחויה המדהימה ואף מחברתו של הרכב שהתגלה כאדם מעניין .בשלב מסוים נרדמה חני והתעוררה כשהיא בחורש ופעמון הזהב ענוד לצווארה.
חני קמה ומתחילה ללכת לכיוון המכונית שלה.
"אני רוצה רק לצאת כבר מהמקום הזה" ואז כשהיא כבר ממש קרובה למכונית
היא רואה שוב את הכרכרה עומדת וחוסמת לה את הדרך
ובתוכה יושב רכב אחר לא פחות הדור ,עם אותו הכובע .
חני הולכת לקראתו ורואה שגם הוא עונד פעמון זהב לצוארו..
חני עולה למרכבה ואומרת לו.סע.
שואל הרכב: "לאן גברתי רוצה להגיע?
חני עונה לכל מקום ולשום מקום והם ממריאים ומרחפים בכל מקום מעל ועל פני האדמה