הכל לטובה
את העבר לא ניתן למחוק. זה לא כמו פעולה במחשב, אי אפשר פשוט ללחוץ על כפתור delete והכל נעלם, כאילו לא היה כאן מעולם.
העבר שלך כאן, חלק ממך, שלעולם לא ימחק.
העבר שלך הפך אותך לאדם שאת היום. כי לאנשים בלי עבר, אין עתיד.
העבר שלך היה לא קל. אפשר היה לדמות את זה לרכבת הרים- ירדת ועלית, וככה בלופים.
הרגשת מלכת העולם ופתאום הבנת איך זה להיות בתחתית, איך זה לרדת בכזאת מהירות ולא להצליח לבלום את הירידה.
שנים סחבת את זה איתך. בינך לבין עצמך, רק את והעבר שלך.
כל פעם שהרגשת קצת רע חזרת אליו. שוב, מסתגרת בתוכו.
כל השנים האלו הרגשת לא מאושרת. היית חוזרת הביתה ומורידה את כל המסכות שעטית על עצמך כל פעם מחדש מחשש שמישהו יבין מה הולך מתחת לפני השטח.
ניסית לשנות את עצמך, כדי לא להרגיש רע עם החיים שלך. בהתחלה זה הצליח, הרגשת אושר, אבל אושר כזה שאת מרגישה שהוא לא אמיתי ולא יחזיק מעמד. והנה, את שוב מוציאה מהמגירה את המסכה שאומרת לכולם ש'היי, אצלי הכל בסדר'.
רק ביום שהבנת שבעצם אולי הכל לא בסדר, הצלחת לשנות. הצלחת להבין שאלו לא החיים שאת רוצה לעצמך. שזה לא מה שאת רוצה לראות מול העיניים שלך בסוף החיים שלך.
את רוצה לראות אושר אמיתי, שלא תלוי בשום דבר חומרי, חסר ערך רגשי או פיזי. את רוצה לראות את האושר שבחברות נאמנה, שבמשפחה טובה, שבהצלחה, שבחלומות, שבהנאות, ובכלל, בדברים הקטנים האלו בחיים, שיגרמו לך לקום בבוקר ופשוט להודות.
היום את כבר אחרת. השתנית, באמת. רואים את זה בעיניים שלך- שמחייכות, והקמטים הקטנים עוטפים אותן. היום את כבר לא סוחבת את העבר שלך על הגב, היום את באמת מאושרת.
את תמיד זוכרת, שהעבר שלך הוא שעשה אותך מי שאת היום. הוא זה שהוביל אותך לאן שאת, הוא זה שתמיד מזכיר לך להתמודד, לא להרים ידיים קשה, לקום כשאת נופלת.
עכשיו את כבר מבינה, שהכל לטובה.
תגובות (0)