הכל טוב.רק טוב
אני לא מבינה את הקטע הזה. אוהבים אותי אבל לא מזמינים אותי לשום דבר. אומרים שכיף לדבר איתי אבל שאני מדברת לא מקשיבים. אומרים שאני לא מדברת שטויות אבל שאני מדברת מגלגלים לי עניים. אומרים שאני חכמה אבל בעצם מתייחסים אליי כטיפשה.מתי אני אהיה אהובה מחוץ לרשתות החברתיות? מתי אני לא אהיה קבורה במיטה עם הרחמים העצמיים. מתי אני אוכל לצאת ולהנות-באמת. מתי אני ארגיש שייכת. מתי אני ירגיש שיש לי חברות שאפשר חדבר איתן על הכל ולא לחשוב שלושים אלף פעם לפני שאני מוציאה מילה. מתי יהיה לי ביטחון. מתי?????
אני אגיד לעצמי מתי. מתי שאני ארים את הראש ואגיד לעצמי שאני שווה. מתי שאני אתן לעצמי את הבטחון.מתי שאני יעודד את עצמי . מתי.מתי.מתי
אבל למה זה לא קורה? למה?
ובנתיים אני מחייכת ואומרת-"הכל טוב" אבל זו הבעיה
"רק" טוב……
תגובות (2)
את צודקת! זו באמת בעיה קשה ההתעלמות הזאת, ובאמת הדבר היחיד שאפשר לעשות במקרה כזה הוא לא לחפש אישורים מאחרים, אלה פשוט להרשות לעצמך ליהנות ממי שאת וממה שיש. התנהגות כזו מקרינה את המסר שלך שאת מרוצה מעצמך, וזה גורם לאנשים להתקרב. לכאורה- משימה פשוטה. אבל זה קשה. ממש קשה. אבל באמת שתדעי שאסור לתת לנהל את החיים על-פי אישור של כל האחרים. זה קשה אבל אפשר. אני מאחלת לך המון בהצלחה ושאנשים יכירו אותך באמת ושיראו מה שבפנים ובאמת יעשו מה שהם אומרים ולא סתם יזרקו מילים באוויר.
תודה רבה:) ודבר אחד שלמדתי בחיים האלו שלא משנה מה קורה לך תישאר אמין לעצמך ותמשיך עם האמונה שלך…