הכל את מרחיקה

הכל את רוצה להרחיק ממך, הוא אומר לי. והכפתור שלי נלחץ.

אני לא רואה את הפנים שלו. הוא איפה שהוא שם מאחוריי, יושב על יד השולחן, בזמן שאני מסדרת את המדף במטבח, שמה בשורות- שורות חפיסות של מלח וקופסאות שימורים.

לפני רגע ממש עוד חייכתי, אבל עכשיו אני כבר לא, עכשיו אני עוצרת את תנועות הידיים שלי רק כדי לתת לקווץ' להתפשט לי על החזה כמו בריכה של דם.

בא לי לשאול אותו למה הוא מתכוון, ולמה בכלל אמר את זה, אבל במקום לשאול אותו, אני שואלת את עצמי ואני גם עונה לעצמי, ואומרת שאני לא מרחיקה כלום, ושגם אם כן- זו בכלל לא אני.

זה הכל בטעות בא לי לומר לו. זו הילדה הקטנה שבתוכי, היא עושה את זה. ובא לי לומר לו שהיא אף פעם לא מקשיבה לי והיא חושבת שהיא יודעת הכי טוב, אז היא עושה מה שהיא יודעת גם כשאני מנסה להסביר לה עם כל הניסיון שיש לי היום, בגילי- שמה שהיא יודעת כבר לא מתאים להיום. שעל כל הדעות שלה, התפיסות שלה והחוויות שלה כבר מזמן חל חוק ההתישנות. ולא משנה כמה אני מנסה לומר לה, וכמה אני מנסה לבקש ממנה שתפסיק כי היא כבר לא צריכה יותר להגן על עצמה ככה- היא לא מקשיבה. לפעמים היא מחייכת אליי ומהנהנת, אומרת שתנסה איתי, אבל אז כשמגיע הרגע לנסות, היא שוב בורחת. היא שוב מרחיקה.

ואז עוד הוא אומר לי שאת הכל אני מרחיקה, ומוסיף ואומר שאני חיה על ענן. אני כמעט צוחקת, לא צחוק של שעשעוע, צחוק של מרמור, צחוק של כאב. וכבר, אני שומעת אותה אומרת לו בחזרה, שנכון, את הכל אני מרחיקה. ונכון, אני גם חיה על ענן, ואני גם אוהבת את הענן. והוא בכלל לא יודע, שהמילים האלה שיוצאות מהפה שלי הן בכלל לא שלי, אלא שלה. ושהיא לא באמת מתכוונת לזה.

היא רק אומרת את זה כדי לבדוק כמה באמת הוא רוצה להתקרב, וכמה באמת אכפת לו. כי זה מה שהיא עושה. היא בודקת וחושדת, ולא מסכימה לאף אחד להתקרב כי קודם צריך להוכיח, וגם אחרי צריך סבלנות וצריך זמן וצריך שהיא תרצה.

והיא- היא רוצה ולא יודעת איך. וככה, אני באמצע. בינו לבינה. כי אני מבינה אותה, ומנסה להרגיע אותה, אבל לא משנה כמה אני אומרת לה שמותר לענן ליפול ושלא קורה לו כלום גם אם הוא נופל, היא לא מקשיבה לי, היא פשוט לא מקשיבה. ואני מנסה להסביר לה שהוא בסדר, ושהוא בצד שלה, אבל אז הוא אומר דברים כאלה וקשה לי להסביר לה שהוא לא מתכוון. כי לפעמים גם אני כבר לא יודעת, ולפעמים גם אני מפחדת שהוא לא יבין, ולפעמים גם אני מרגישה שהוא לא רואה גם כשאני ממש ממש מנסה. ואין לי כוח להיות באמצע יותר, אז רק להיום, אני מחליטה לתת לה לנצח.

יש עוד בבלוג:
https://www.avivatahayo.blog/blog