הילדה השקופה -המשך הסיפור

המשך..
אך לא להרבה זמן, לילי כבר בת 6 וזה הזמן ללכת לבית הספר,
"אבל איך אלך כך, בלתי נראית?" חשבה לילי בעצב.
היא עמדה מול המראה ,הביטה וחשבה -" הלווי ויכולתי לבחור מתי להיות שקופה".
כמה הייתי רוצה להיות כמו כולם, חשבה לילי ,ואז עלה רעיון במוחה-
"אני יכולה לבחור ללכת כמו שאני עם השיער הכחול שלי,
או לצבוע אותו", .
"אני יכולה לבחור- זה נהדר, ברגע זה כבר השתפרה הרגשתה של לילי,
אם כך אז אולי אצליח גם לבחור מתי להיות שקופה ומתי לא?
ואולי אצליח לבחור גם לא להיפגע ולא להיעלב?
לילי הלכה לאומנת שלה, נני, להתייעץ.
נני, בואי, אני צריכה עצה, כן חמודה, אני שומעת,אמרה נני.
תראי, אני הולכת עוד מעט לבית הספר, נכון? נכון, ענתה, אז מה השאלה?
אז אני יכולה לבחור בין לצבוע את השיער שלי לבין להשאיר אותו כחול?
נכון? נכון מאד.
אבל אם יישאר כחול אז הילדים אולי ילעגו ויציקו לי , נכון?
שאלה לילי , לא בהכרח, ענתה נני, את ילדה יפה מאד עם השיער הכחול ואת גם ילדה נבונה,
אני מאמינה שהם יתרגלו ויאהבו אותך כמו שאת, כי את ילדה נהדרת..
טוב, אז אני בוחרת להשאיר אותו, אמרה לילי.
זה רעיון נהדר, את יודעת לילי לא תמיד השונה הוא גרוע,
הוא פשוט אחר. את ילדה מאד מיוחדת.
לילי הבינה וקיבלה החלטה ,לא להיות שקופה בבית הספר ולהשאיר את השיער כחול כמו שהוא.
ברגע שההחלטה נתקבלה לילי הרגישה נפלא, היא יכולה לבחור וזה נהדר,
היא תשתמש בזה ,היא תבחר.
ואז היא גילתה שהיא יכולה גם לבחור אם ומתי להיות שקופה.
נגמר החופש, לילי הלכה יחד עם אחיותיה לבית הספר שערה הבהיק למרחוק,
אבל כבר לא היה אכפת לה.
הילדים התגודדו סביבה, רצו לראות מקרוב ולגעת, מעולם לא ראו שיער בצבע השמיים, לילי נעמדה, אפשרה להם לגעת בשיער שלה ואפילו חייכה.
היא גם בחרה לא להיעלב ולא להפוך לשקופה, לבלתי נראית.
ברגע שקיבלה את עצמה כולם קיבלו אותה.
היא כבר לא הרגישה שונה אלה רק מיוחדת.