היא לא ידעה שתמות (או: עוד יום)

היא לא ידעה שתמות, אבל מי כן. היא גררה את עצמה כרגיל, הלכה לשירותים ועשתה שם את הקטע שלה. אחכ התלבשה, רק ג'ינס וגולף פשוטים. היא הסתכלה על עצמה במראה, שמה שפתון וחייכה: היא הייתה יפה הבוקר וגם היה לה זמן לקפה. אז היא ישבה ודיברה איתי ולגמה מספל, עד שהפלאפון שלי צילצל ואני הסתלקתי, שולחת לה נשיקה באוויר. שמעתי אותה צועקת יום טוב כשיצאה.
היא לא ידעה שתמות, גם אני לא.
היא דאגה שתאחר, דאגה מהבנק והזכירה לעצמה להרים כבר טלפון לחברת החשמל.
היא הגיעה לרכבת ומילאה את הרב קו: חמישים שקל לעשר נסיעות. היא חיכתה, הסתכלה על הדקות על הצג, והעמידה פנים שהיא לא שמה לב לנרקומן שביקש כסף. היא שלחה לי ווטצאפ: 'אל תשכחי לסגור את החלון במטבח, אמרו שיירד גשם'
אין בעיה, שלחתי לה סמיילי.
היא לא ידעה שתמות, הג'יפ הגיעה מצד שמאל ועלה עלייה ועל עוד כמה. היא לא מתה ישר. המאבטח ועוד אדם התחילו לירות. הג'יפ נתקע.
היא לא ידעה שתמות, גם אני לא.
אז לפני שיצאתי מהבית עוד סגרתי את החלון.