היא הייתה יפיפייה

היא הייתה יפיפייה.
שערה היה בצבע שלעולם לא ראיתי על שום שיער אחר,
הוא הזכיר לי את צבע העלים שבסתיו המתמזגים עם חוטים זהובים, שהזכירו את קרני השמש בקיץ. גם את צורת שערה לא ראיתי לפניכן, הוא היה נפוח, ובמקום ששערה ייפול ישר מן הקרקפת לצד זרועותיה הצרות, הוא התפתל בצורות מעגליות מסחררות, וגרם לשערה להיראות כאילו עשוי מנחשים.
עיניה הקטנות בצבע כחול כמעט זהה לצבע המראה, ואפה היה ישר ומשורטט, מתאים בפרופורציונליות מושלמת לשפתיה שהיו מלאות.
נראה כאילו צבעה אותם במכחול בצבע ורוד שהכינה מהפרחים השזורים בגינתה.
פניה היו חלקות מכל סימן מתיחה ועורה היה כצבע השלג הראשון, שמתקשה לכסות את האדמה ומשאיר נקודות חומות, קטנות וצפופות הממלאות קו רחב מפרצופה ולחייה,
לחייה כמו הפרח באביב שממנו היא מכינה צבע למכחולה.
היא מילאה את ארבעת העונות בפרצוף אחד.