החלומות של סוזן

אמילי הייתה בחדר הלידה. בעלה דיוויד חיכה בחוץ ואמה גרייס החזיקה בידה.
לפתע נשמע בכי.
התינוקת הזעירה נעטפה בשמיכה וניתנה לאמילי.
אמילי חייכה אל התינוקת הקטנה
"שלום סוזן" היא לחשה
פתאום הופיעה בועה שנראתה כמו בועת סבון בצבע ורוד פנינה. בתוך הבועה הייתה דמות של פיה ורודה
"אני חיכיתי לך סוזן" נשמע קול עדין שיצא מהבועה
סוזן הקטנה פרצה בצחוק מתגלגל והבועה התפוצצה.
* * * * *
"לילה טוב סו.תנסי לישון"
"טוב" אמרה סוזן לאמה וזו כיסתה אותה בשמיכה
"באיזה צבע את רוצה את החלום היום?" פתחה אמילי אמה של סוזן בטקס הלילי שלהן
"בקשת!" הכריזה סוזן בת החמש
"כל צבעי הקשת? טוב. ועל מה את רוצה לחלום?"
"על פיה! לילי הפיה!"
"טוב. אז בואי נאמר את לחש הקסם"
"חלומות מתוקים חלומות פז שיהיו לך חלומות על הפיה לילי בכל צבעי הקשת" דיקלמה אמילי
"חלומות מתוקים חלומות פז שיהיו לי חלומות של הפיה לילי בכל צבעי הקשת!" חזרה סוזן אחרי אמה
אמילי רכנה ונשקה על מצחה של סוזן
"לילה טוב" לחשה אמילי יצאה וסגרה את דלת החדר.
סוזן לחשה לילה טוב לבובתה ונשקה לה על ראשה כמו שעשתה לה אמה
"לילה טוב קונקון" לחשה לבובה הורודה.
עיניה החלו להיעצם והיא אט אט שקעה בשינה. …
אך לפתע אור צבעוני מחלונה גרם לה לפקוח את עיניה ולהתיישב במיטתה הקטנה.
קשת צבעונית התפתלה מהשמיים ופגעה בחלונה של סוזן מפזרת אורות צבעוניים על פני החדר.
סוזן התרוממה ופתחה את החלון שמעל מיטתה והקשת נכנסה לחדרה וקיבלה צורה של מדרגות.
סוזן נעמדה היא נגעה בקשת-היא הייתה מוצקה
סוזן צחקה בשמחה היא טיפסה על עדן החלון ושמה רגל אחת על מדרגת הקשת הראשונה. ואז עוד רגל . היא התחילה לעלות במדרגות מעלה מעלה אל שמי הכוכבים מביטה בעיירה שהפכה קטנה יותר ויותר.
לפתע המדרגות עשויות הקשת נהפכו למגלשה.
סוזן התיישבה והתגלשה היא צחקה וצעקה באושר.
ההתגלשות הייתה מהנה וסוזן רצתה לחזור הבייתה לספר לאמה על הקשת למקרה שאמילי לא ראתה אך נדמה שהמגלשה ממשיכה. ירידה חדה לכיוון האדמה נראתה וסוזן הבינה שהיא התגלשה לכיוון השמיים עד עכשיו. היא הגיעה לירידה והתגלשה צוברת עוד ועוד מהירות כשהיא ראתה דלת. זו הייתה דלת אדומה פשוטה שפשוט הייתה שם באוויר.
וסוזן התגלשה לעברה במהירות.
היא כיסתה את עיניה והתכוננה להתנגשות. אבל זו לא הגיעה.
הדלת נפתחה וסוזן עברה לתוכה.
היא כבר לא ראתה את השמיים השחורים סביבה.
היא נמצאת במקום אחר.
השמש זרחה וציפורים צייצו מעל כפר שנראה כמו כפר פיות. סוזן הביטה סביבה בתדהמה.
היא החלה להתקרב לקרקע ונחתה עליה
דובונית שלבשה חצאית תכלת וכובע ורוד ניגשה אליה ועזרה לה לקום
"את בסדר?" שאלה הדובונית
"כן. מי את?" שאלה סוזן
"אני דבש. את בטח סוזן!" אמרה דבש בשמחה
לפתע התעופפה לשם פיה בעלת שיער חום בהיר ועיניים כחולות גדולות וכנפיים ורודות נוצצות לבושה בשמלה ורודה בהירה
"לילי! "קראה סוזן בשמחה. איכשהו היא ידעה שזה שמה של הפייה ורודת הכנפיים
"חיכיתי לך סוזן"