החוקים על השולחן חלק א'.

מולי התיישבה מול פרנק במהירות בעוד מבט של טירוף מוחלט ניקר בעיניה הכחולות כאוקיינוס המשתרעה לעבר כל רחבי תבל.
"איפה הוא?! " היא שאלה בלחישה מלאת ארס ודפקה את אגרופה בשולחן העץ החום של משרדו של פרנק, אשר הביט בה במבט אטום וניסה להתעלם מכך זביא עומדת לישבור את ספל הקפה שקיבל ליום הולדתו האחרון מילדיו.
"כמו שבטח כבר ידוע לך, פרד ברח לפני ימים אחדים מהמקום בו הוחזק; ומאז לא עלינו על עיקבותיו בשנית. " הוא אמר בקור רוח. "ואני סבור שאנו לא נגעים במה שלא שלנו, מולי. " הוא סינן כאשר מולי הניחה את הספל על השולחן בטריקה וכיווצה את עיניה.
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב פרנק ידי משכבר הימים, אני יודעת את החוקים של המשחק שלך, הו כן, הם כמו דיו שחור על דף לבן באור השמש. " היא אמרה, מעמידה את הדברים הללו על השולחן.
"אז אל תנסה להתחמק ממני…" היא אמרה.