ההוא מהחלון ממול

כוכב עולה בשם אביב גפן צורח מתוך הפטיפון שאנחנו דור מזיון, ההוא מהבניין ממול ממתין שאתפשט. אמנם החדר חשוך אצלו אך ניתן לראות את הצללים מבעד לחרכי התריסים. יש בכך מה שהוא נעים שמישהו שם לב אליי, אני לא שקופה עבורו אפילו גם אם זה בצורה החולה והסוטה ביותר. אני מתפשטת בצורה איטית וסקסית, מקלפת מעלי את השמלה בעלת המחשוף העמוק את חזיית התחרה שקניתי בסנטר לפני כשבועיים והחוטיני הדק שלא מכסה כמעט דבר אין לי ספק שהוא מאונן במרץ, בונה שרירי ידיים מעולים. אני לא ממהרת להיכנס להתקלח אלא נותנת לו להנות מהגוף הנערי והבתולי עוד קצת, משוטטת בחדר הקטן, מתכופפת במכוון להרים משהו מהרצפה נותנת לו עונג צרוף. אני נכנסת למקלחת מתענגת על המים חמים ומתשומת הלב הרעילה שלו.

השמש עשתה עימי חסד ויצאה מעט, מאירה את הבוקר של פברואר. יש בגרות בספרות בעוד כשעה ואני צריכה להתארגן. אני מפעילה את הפטיפון וצליליהם של הספייס גירלז ממלאים את החדר. תחילה אני שמה בחזייה גרבים, מנסה לתת נפח לשדיים הנערים. מתאימה לה חוטיני תחרה אדום חולצת בטן ג'קט משבצות ג'ינס, ודוקטור מרטינס כבדות ושחוקות, ומושחת על שפתיי שפתון אדום.

אני חוצה את הכביש עולה לקומה שנייה בבניין ממול ודופקת על דירה מספר חמש. הוא פותח את הדלת, גבוהה בעל בלורית ערמונית . הגבר מחייך אלי חיוך ממזרי, ממתיק סוד. הוא נוגע בי באגביות, בשדיי אט אט ויורד למטה, טבעת הנישואין שלו נוצצת על אצבעו יותר מתמיד כאילו היא מזכירה לנו שאנחנו שותפים לדבר עבירה. הוא מפסיק לפני שהעניין יצא משליטה ושולח אותי להמשך המסדרון.

תמר, חברתי הטובה בחדרה, והיא מתלבטת בין שמלה פרחונית לחולצה עם הדפס של נירוונה. אני לא באמת מקשיבה לה מחשבותיי נתונות לגבר בסלון, אמנם אני מכירה אותו כמעט מגיל אפס אך בשנה האחרונה ההיכרות עלתה מדרגה רצינית. אני נזכרת איך תפסתי אותו כמה פעמיים מציץ לי דרך התריסים המוגפים כאשר אני מתלבשת, וביום החורפי ההוא הציע להקפיץ אותי לצד השני של העיר, זה היה הסקס הכי טוב בקריירת הסקס הקצרה שלי. הוא צובע את לילותיי בפרא וזימה מעניק לי אי של שקט וביטחון מכל הטירוף שבבית.

לפני שאנחנו יוצאות מהבית לכיוון בית הספר הוא שולח לי חיוך כמעט בלתי נראה, מסמן לי תנועות גניחה בלי מילים, מביע את אהבתו עם העיניים, תמר לא מבחינה בכלום.

החדר להשכרה מואר באור רך, כמעט רומנטי והמצעים הלבנים מזמינים. הוא מביט בי במבט טורף שאומר שאם לא אתפשט עכשיו הוא יתנפל ויטרוף. אני מתגרה בו מתפשטת לאיטי בחרתי עבורו את החזייה והתחתונים הכי יפים וסקסיים שיש לי התאמצתי, התגלחתי ועשיתי הכל עבורו שלא תהיה לו את הסיבה ולו הקטנה ביותר לסיים את מערכת היחסים הזו. אני משתרעת על המיטה הזוגית הוא מתפשט גם כן חושף אט אט את גופו הגברי, בניגוד להוא מהשכבה שלי עם הגופי הנערי שלטובתו איבדתי את הבתולים שלי. הוא מצטרף אלי נצמד. אני מרגישה את חום גופו היטב, הזין שלו כבר עומד, פועם, מוכן לקראתי. הוא מנשק אותי נשיקה צרפתית ארוכה, תובע בעלות עלי, על גופי, הוא ממשיך למטה מזקיר נושך יונק את הפטמות הן כמובן מגיבות בחיוב אל תשומת ליבו ומזדקרות, הרטיבות שלמטה מאיימת בהצפה, לשונו ממשיכה בטיול שלה, אני גונחת בשקט, ולבסוף הוא מגיע אל הדגדגן. הוא מלקק, מרטיב, ומחמיא על הגילוח הקפדני. לבסוף הוא חודר חזק ומהר בדיוק כמו שאני אוהבת לא מרחם, אני גונחת עכשיו בקול רם ובאוקטבות גבוהות ואז מגיעה ההרגשה ההיא שאת נשמתי לשטן הייתי מוכנה למכור עבורה. אנחנו גומרים יחד באנקה רמה, אני מרגישה באופוריה לכמה שניות טובות וזרם זרע דביק מכסה את בטני ושדיי.

אני נכנסת למקלחת והוא מצטרף אלי. שנינו מסדירים נשימה, אני נותנת לסבן אותי, הוא מתעכב על אזורים אינטימיים נותן להם תשומת הלב המיוחדת.

כשאנחנו חוזרים לסדינים הלבנים הוא מוציא מתוך תיק שהביא קצפת ושני חפצים עטופים בנייר עטיפה מבריק. תחילה הוא מגיש לי את החבילה הקטנה יותר אני קורעת את העטיפה נרגשת כמו ילדה בת חמש ומתגלה לעיני ויברטור קטן וורוד, "אני אט אט מגדיל את קופסאת המשחקים שלך" הוא אומר בטון סרקסטי, אני מנשקת אותו נשיקה ארוכה ופותחת את המתנה השנייה ספר קטן ושחור מתגלה מתחת לנייר זה הספר לוליטה, קראתי אותו אך אין לי אותו לעצמי. כבר כמה פעמיים הוא קרא לי לוליטה, הדגיש ואמר שכאילו נבוקוב כתב עליי אותו, קרא לי קטעים נבחרים ממנו כיוון אותם אלי. "תפתחי את הספר יש לך הקדשה ממני" אני פותחת ובדף הראשון בכתב ידו רשום "לוליטה שלי, יום הולדת שבע עשרה שמח. אוהב אותך המון. האנונימי" הוא נותן לי נשיקה ארוכה ומשתרע חזרה על המיטה. הוא נוטל מהקצפת ומורח על פטמותיי, ומלקק ברעבתנות כך גם הוא עושה עם הזין שלו מורח שכבה נדיבה ואני מלקקת, מוצצת מענגת. לאחר דקות ארוכות של ליקוק מסיבי וקפדני הוא משחרר לפי זרם דק של זרע ואנחנו מתחפרים במצעים מביטים זה לזו בעיניים ומפטפטים עד שתם הזמן המוקצב לנו.