הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

אני מנסה להגיד שלאדם אף פעם לא מספיק מה שיש לו.
אני תומכת בסיכונים והתנסויות כי בלעדיהם לא נגיע לשום מקום
אבל.. תראי יצרנו לעצמינו את הסרטן וסוכרת למרות שכיום יש גם תרופות ופעם אנשים היו מתים משפעת ואולי בגלל זה הרחבנו לנו את זמן החיים. פעם אנשים היו חיים עד גיל 40. 50 והיום 80. 90.
הכוונה היתה טובה, להמשיך לחיות אבל בפועל נוצרה צפיפות אוכלוסין ועוד עוני.
לכל דבר שעושים ישנו מחיר. וכל הזמן אנחנו במרדף לפצות על הפאקים שנוצרו

עכשיו ברשותך, מעניין אותי לדעת מה את חושבת.
את מסכימה עם התוצאה, עם המחיר שכל ההתקדמויות הביאו עלינו בלב שלם?
ולתגובתך אני חושבת שהמצאנו לעצמינו "פלסטרים" כדי לחפות על הנזקים