הדלת

אם יש לך תאריך, ואתה פותח את הטלוויזיה בדיוק בזמן, אתה רואה את הארץ רוחשת, ואז פתאום מופיע זמר ההמנונים. הרדיו רוחש בחרושת שמועות על מדינה שאיבדה את דרכה, והילדים צועקים שזה רק נראה כך, ובעצם בפעם הראשונה בהיסטוריה הדברים הולכים בדיוק כמו שהם צריכים. יש גאווה לאזרח הישראלי, הוא לא צריך להתרפס שוב לפני האויב או להתנצל על מה שהוא, אף-אחד לא צריך. לא צריך כלום כשיש אמונה, כל הדברים האחרים נעשים מאליו. כי כדי לעבור את הגשר לא צריך יותר לאכול אבנים, וכשקשה אם קשה, השוטה היחיד הוא מי שקשה לו. "אם כולם אלטרואיסטים, אז מה הבעיה, מפקד, חבר, רע, ידיד, עמית?" ככה בשיתוף פעולה מלא ותוך חלוקה שווה בנטל ובגמול, אפשר לבנות מדינה וחברה בה אף-אחד לא יגיד שאי-אפשר יותר. אם היא תסתכל לתוך עיניי, כל אחת במדינה הזאת, היא תראה מה היא מוצאת בתוך תוכי. אין יותר "זה לא שווה", אין יותר "לא שווה להתאמץ", לא נשאר לאף-אחד כבר מה להסתיר, ואם יש לו מה להסתיר, האשמה עליו. היא תדע שזה נכון – כל מה שאני עושה, אני עושה בשבילה. כי אין אהבה כמו זו האהבה, ואין עוד כמוה לא בדרך ולא במטרה. לכל אחד יש לב אחד, לא שניים, לא אפס. היא לא תוכל להגיד לי שהיא לא יכולה להתמודד עם זה יותר. היא תדע שזה נכון – כל מה שאני עושה, אני עושה בשבילה. אין מה לדאוג יותר מלבד הדאגה שיהיה קיים צער. מסביב לשעון בכל מניפת המחוגים – החיים נראים בדיוק כמו שהם צריכים. הכול יפה, הכול כיף, הכול מועיל. יחסים לא יכולים להיות חולים אם הם אלטרואיסטים. נחש קטן שמסתובב בשדה לא יכול לבלוע פרה. אני מקשיב לאל, אני מקשיב לאיש שעומד לידי. אין יותר מה לדאוג ואין עוד צער, אם אתה תיפול – מישהו יתפוס אותך, כן. היא תיתן לך את כל אהבתה כל יממה מסביב לשעון. היא תקבל ממך אהבה כל יממה מסביב לשעון. אין רע ב-להרגיש טוב. היא תאהב אותך וכל אחד אחר, וזה יהיה מרגיש טוב. היא הייתה יכולה להגיד "זה לא אתה, זה אני, אני צריכה איקס ואיי זד, וזו לא אשמתך שאתה לא יכול לתת לי את זה." היא תגיד "זה כמו בשיר – כשאתה אוהב מישהי, תשחרר אותה לחופשי -" גם ככה כל העולם חברים. זה לא פנטזיה, ואני לא משטה בי. אם הדלת תיפתח לכדי חרך, אפתח אותה עוד ויותר לרווחה.