האור שבקצה המינהרה
הוא פסע בתוך המנהרה ,צעדיו מהדהדים אל הבילתי ידוע. הכל הושחר ומהקירות עולה שריקה חרישית של רטיבות.
איך יוצאים מכאן?.
עקב לאחר עקב מנסים להתקדם בתוך האפלה, הוא מועד ומתייצב בעזרת הקירות הלחים, מיתחשל וממשיך. חייב להיות לחשכה הזאת סוף.
הקירות מתרחבים ולפתע רטט קל עובר בכל. הוא עוצר לרגע, מאזין וממשיך תוך גרירת רגליו הכבדות. ואז הכל זז ומקרקש ורוטט ומתנודנד. עיגול אור קטן מופיע אי שם בקצה, הוא צוחק כמעט, בהקלה. צעדיו הופכים קלילים ולפתע הוא רץ מנשב כמו הרוח והאור גדל ובוהק. הרעש גובר לחריקה צורמנית אבל הוא ממשיך לרוץ אל הקצה ,היישר לעבר האור הגדל, אבל פתאום האור נעשה לשניים, מעוגלים ומרוחקים. והרעש גובר והאור נימצא בכל מקום
והרכבת צופרת.
תגובות (3)
וואו, זה ממש יפה, מאוד אהבתי את הכתיבה שלך:)
תודה…
ודרך אגב קראתי חלק מהסיפורים שלך והם מדהימים
( את לא גמורה בשעות האלה?)
יפה :)