דג זהב

אני דג זהב. חיה בעולם שקוף, עם כל מיני דגים אחרים. אני לא מצליחה לנשום, אבל זה בסדר, כי אף אחד אחר לא נושם גם כן. ויש לכלוכים במים, אבל זה בסדר. ככה דגי זהב חיים.
אני כלואה בתוך אקווריום, ארוך ודי ריק. אבל זה בסדר, כי אני חיה בעולם שקוף עם מסגרת שקופה. ומאחורי המסגרת יש אנשים, אבל אני לא יכולה לראות אותם בבהירות. ככה זה עם דגי זהב, הם לא יכולים לראות יותר ממה שהם חייבים. אני רוצה להיות כמוהם, חופשיה.
אני רוצה לשוט מעל כל הגלים ולקפוץ מהאקווריום. אבל גם אם אצליח, בסופו של דבר אפרפר ואמות. אני רוצה לברוח, רוצה לשכוח, אבל אני תקועה. חיה בעולם שקוף. במים יש כל מיני טירות יפות וחלודות, אבל הן מזויפות ואי אפשר להיכנס אליהן. כל מה שאני יכולה לעשות זה לאכול ולמות.
אני לא רוצה להיות דג זהב. אבל ככה זה עם דגי זהב, הם אוכלים. אוכלים ומתים.