דברים קטנים

אני שונאת כשאת נעלבת משטויות,
ואז את כועסת עלי או אפילו מתחילה לבכות.
וזה הכל רק בגלל מה שאמרתי,
אני חייבת להודות שבאותו הרגע אפילו לא חשבתי.

אני שונאת כשאת מנסה להיות כמוני,
כאילו את רוצה להיות אני.
לבוש, התנהגות, או איך שאני מדברת.
על הכל את תמיד חוזרת.

אני שונאת כשאת לא עונה יותר מכמה דקות,
זה גורם לי לחשוב אם שוב הסתבכתי בצרות-
בגלל ששוב אמרתי משהו לא נכון,
או שאת עסוקה במשהו יותר חשוב ממני.

אני שונאת כשאת היא זו שמאחרת,
כי אז אני לא בטוחה אם את זוכרת.
או אם אולי משהו לך קרה,
או סתם יצאת מאוחר ממה שצריך היה.

כל כך הרבה דברים קטנים בך שאני שונאת,
דברים שלי גורמים לכעוס או לפחד.
כל כך הרבה דברים קטנים מהם את מורכבת,
אבל בעצם מי שאת, והסיבה לזה שאותך אני אוהבת.