גנגסטה

איפה הייתי? הייתי בשדרה, אבל קודם הייתי בבית. הייתי מאוד צמא, ולא היה מים ולא סודה, אז יצאתי לקנות אקסל. ואני טוב לי להיות בחוץ, לשאוף אוויר, אפילו אם אני רק הולך למכולת. הרגשתי טוב, כמו אוויר ומים לנפש. הרוח בפנים, אוויר הפסגות העשיר, הרבה זמן לא הייתי בחוץ, ולא בדרך למכולת. והגעתי לשדרה, וישבה שם אישה יפהפייה עם עיניים צהובות. אבל הפנים שלה היו מהממות, והשיער השחור שגלש עד הטוסיק ומעבר. היא הייתה מאופרת ושזופה, וכשראיתי אותה היא תיקנה את האיפור עם מראה קטנה. היא שמה לב אליי ואמרה לי "היי," ואני אמרתי לה שאני מכיר אותה מאיזה מקום. היא אמרה שכילד היה לי פוסטר שלה, אבל אחד ההורים שלי זרק אותו, אבא או אימא, כי הייתי מביט בה בפוסטר שעות, ולא הייתי משחק עם חברים, ולא עושה שיעורי בית. אמרתי לה כזה, כן, אני זוכר, למרות שלא זכרתי, אבל רגע אחרי שאמרתי את זה נזכרתי באמת. היא אמרה שהיא מאוד אהבה שאני מביט בה, והייתי ילד יפה עם ברק בעיניים. פתאום לתוך השדרה התפרצה אישה בהיריון מתקדם מתוך המדרגות העולות מעלה אל הכביש. היא הייתה מאופרת בכבדות מוגזמת, כמו זמרת אופרה בסרטים ישנים, ולא הפסיקה להיאנח ולהתייפח, כשהיא איך שהיא קצרת נשימה ממהרת לאן-שהוא. אמרתי לה – מה לך? "מה לי, מה לי, מלי?" היא צעקה ונחפזה ללכת לאורך השדרה. בעודה מתרחקת ואני משתדל להתרכז באשת חלומות ילדותי עם העיניים הצהובות, פרץ עוד אדם מהמדרגות. הוא היה לבוש כמו קרימינל, עם כובע גנגסטה וחליפה כהה עם עניבה אדומה, והייתה לו צלקת בלחי, והפנים שלו נראו מאוד רזות, והעיניים מאוד רעות. הוא הביט ימינה ושמאלה, וראה את האישה בהיריון כנראה בורחת ממנו, הוא צעק "גנגסטה," ורץ בעקבותיה בעוד אנחות ואנקות המצוקה שלה גברו, וניתן היה לשמוע אותן עד לפה. הסתכלתי על האישה שדיברתי איתה כדי לחדש איתה את השיחה, וראיתי שהיא נעלמה, במקומה הייתה חתולה יפה עם עיניים צהובות ששרצה בנינוחות על רגליה המקופלות תחתיה והביטה בי. ליטפתי אותה ועליתי סהרורי בגרם המדרגות ולאורך הכביש עד שהגעתי למכולת. המוכר צחק ועשה מסיבה ונתן לי את מגש האקסל בחינם. הייתה מוזיקה כבדה כזו, והרבה בלונים ושתייה בחינם, וגם הרבה עשן סיגריות ועשן ממכונה. אמרתי לו תודה רבה, והוא צחק ותפח על שכמי, ואני הלכתי עם האקסל בשקית לאורך הכביש חזרה. לפתע מכונית עצרה לידי, ושני נשים רצו בצד השני של הכביש. אדם יצא מהמכונית ותפס אישה קטנה שהייתה אחרי ודחף אותה בכוח למכונית. בגלל ההמולה מישהי חסמה לו בטעות את הדרך, והוא צפר ושלף סכין, ואז נסע משם בנהיגה מאוד גרועה ומהירה. אני מאוד נבהלתי מ-כל הקטע הזה, וירדתי מהר במדרגות, ובאתי הביתה שלי, ונעלתי את הדלת, ואמרתי לי – אל תדאג, אף גנגסטה לא יטריד אותך עכשיו. והתנשמתי בכבדות עד שנרגעתי. אז פתחתי את המקרר וסידרתי בתוכו את פחיות האקסל.