גלים
החיים ממשיכים לחלוף על פניי ומכים בי כמו גלים, והקצף מכסה את רגליי כזוג גרביים שיורדים כשאני מנקה אותם וחוזרת למצב שבו האנרגיה של הקצף עדיין שם. הרגליים שלי לא מתנקות בקלות כזו. רוב הזמן אני קשורה לאדמה שהגלים נעים עליה בשלשלאות, עד שהים הופך להיות הנוף היחידי שאני נושמת ומתבוננת בדברים שמגיעים, שם באופק; משתדלת לא להביט מטה, לאזור שבו מתרחשים הדברים הפעוטים, שאחרי הכל הם עצומים בעיני, ביקום הקטן שיצרתי לעצמי בתוך האינסוף. הדגים הקטנטנים מבעיתים בעיניי, האבנים הקטנות גדולות עליי, אבל אני נוטלת אותן. אני עומדת בקצה, בשורה הראשונה ונבלעת בתוך הדברים שבולעים אותי. הם לא רואים שוליים. אני לא זוכרת שחוף הים הוא לא חוף מבטחים, ושקועה בציור הדינאמי שמצטייר עם כל קונכייה שנסחפת אליי וממני, עד שמגיע הגל הגורלי שסוחף אותי איתו וזורק אותי ממנו, אל חוף המבטחים שלי; דוממת בטמפרטורה של הים בחורף הקר ביותר בשנה.
תגובות (11)
חח וואו, את בטח רואה את העולם קצת אחרת מכולנו (או רק ממני…)
זה יפה,
יש לך כישרון, אבל קצת מצחיק, כתבתי קטע הבוקר שמתחיל בדיוק כמו זה. מוזר. אולי אעלה בקרוב. מממ… משתמע מפה דיכאון וחוסר יכולת שזה קצת מבאס אבל אז יש לך את המטאפורות האלה שנותנות לזה הרבה יותר עומק חיים ומשמעות, וזה ממש נעים ומוצא חן בעיני. כי את מתארת את אפור, לא סיסמאות של שחור ולבן.
זהו. אז זה שתיכן שרואות את העולם קצת אחרת, ממני לפחות (האנרגיה של הקצף, יקום קטן בתוך האינסוף, ציור דינמי וכו וגו),
חל אני סתם סופר כבשים
חחחח אין שום דבר רע בשונה. שונה זה טוב, אנחנו צריכים את זה. זה משלים (:
חחח לא. מה שהתכוונתי לומר ששתיכן, צורת החשיבה *שלכן* (מימה שניראה לי) -מיוחדת: ציורית ממש, עם נופים ופיזיקה של אנרגיה שנראת כמו זיקוקים ושל חפצים עם כוחות ומודעות
הו, אני אוהבת את שניכם (:
זה נורא מחמיא לי. אריאל, אתה נמצא בקבוצה שאוליב רצתה לצרף אותי אליה? אני מאושפזת כרגע, אז אני לא יכולה להתחבר לוואטסאפ. בכל מקרה, אני אשמח להיות בקשר עם שניכם. אתם כותבים נהדר בעיניי.
בקרוב אני אקבל את הפלאפון שלי חזרה ונוכל להתכתב.
אוי, מקווה שתיהי (כלומר תרגישי) יותר טוב (חח לא פואטי כמוך אבל עושה את העבודה). וכן, תאורטית אני אמור להיות שם, אבל שום דבר לא קרה (אוליב? זית?) -אולי שלחתי למייל הלא נכון- חח מתאים לי (זית?)
עדיין לא נגעתי בעניין כי זה היה יום עמוס, אבל זה יקרה. אריאל, אז כוונתך היא לא שאתה רואה את העולם אחרת, פשוט שאתה מתאר אותו בצורה שונה. אני ממזמן הבנתי שמילים זה מילים אבל רק מה שהם משדרים נחשב, ויש לך כמה יצירות שלגמרי התפעלתי מהן. חלום בתוך חלום, זה מצער לשמוע, מקווה שלא בגלל סיבה נוראית מדי, אבל תוכלי לספר בקרוב. אני ממש מתלהבת מהכתיבה שלך. ????
אז קיבלת את המייל פיו… (עכשיו יתברר ששלחתי לך מספר שגוי או משהו. מרפי. מרפי. מרפי)
מטאפורות יפות אבל זה סגנון שקשה לי להתחבר.
אם בהתחלה אני לא מצליח לתפוס את חוט ההבנה והפירוש של המטאפורה, כל הסיפור אבוד.
אני עם אריאל… זה מעבר לי
הגלים הביאו מההתחלה חומר, אבל את לא התמודדת עם החומר אפילו, אבל המשכת, והחומר בא וגדל וכך גם הגלים.
חבל שהחומר לא התאים לך, חבל שנפלת תחת הלחץ של חיים שלא מתאימים לך.
קטע יפיפה