סיפור ראשון שלי, תגובות (בונות) יתקבלו בהבנה ובשימחה

גיבור על – חלק 1

30/04/2016 576 צפיות תגובה אחת
סיפור ראשון שלי, תגובות (בונות) יתקבלו בהבנה ובשימחה

חלק 1

לא פעם היה מתיישב ונזכר ברגע הראשון שהבין שהוא מיוחד ,לא מתוך הצורך להפנים זאת שוב, אלא יותר על מנת לחוש שוב את אותה תחושת החמימות שהתפשטה לו בגוף שהוא הבין שאכן הוא מיוחד. דומה היה הדבר לטבילה בבריכת המים החמים בספא , תחילה הרגליים טובלות ומופתעות משינוי הטמפרטורה ולאחר מכן שהגוף כולו מחליק פנימה וכל כולך מתמסר לחמימות הנעימה העוטפת את כולך.

עבור דרור היה זה פסח 1988 , באותו פסח שהיה עבורו שונה לחלוטין שכן לא מכבר מלאו לו עשר שנים וכבר היה פטור מההכרח לקריאת הארבע הקושיות , אותו מנהג ששנים אח"כ יעלה שוב בטיפול הפסיכולוגי כגורם שהוביל אותו לקריירת משחק כושלת, אבל בפסח 1988 עוד לא היה ער למקצוע הפסיכולוגיה כך שכל זאת לא ישנה לו מלבד העובדה שהשנה , לראשונה, יניחו לו והוא לא יאלץ לדקלם את הטקסט הדתי מול כל המשפחה המורחבת.

אותו פסח הוא כבר היה גדול . וכילד גדול שכבר לא האמין בסיפורי אליהו הנביא, נוצר פער קטן בנפשו שלימים ידע לכנותו סדק הספק. אם הוא הלך שולל אחרי סיפורים ששמע מהוריו שגרמו לו להאמין בכל ליבו באליהו והיום הוא יודע שאין מאחוריהם דבר, מדוע עליו להניח כי שאר הדברים אותם הוא שומע יום יום מהוריו אינם גם דברי הבל?. אם כך, מדוע הוא איננו יכול להיות גיבור על ? רק משום שהוריו אומרים לו שאין דבר כזה?. ההכרה הזאת גרמה לו לחיוך ,ההכרה הזאת יותר מכך, גרמה לו להקלה , שכן כעת הוא מבין מהו אותו דגדוג, אותה תחושה חמימה החולפת בגוף , הוא מיוחד, או לפחות בדרך לשם .

במהלך השנים סדק הספק המשיך להעמיק, המשיך להתרחב אך יחד עם זאת כל ניסיונותיו של דרור למצוא את הכוח המיוחד שבו לא נשאו פרי. כוח העל היחידי שניחן בו כפי שהסבירה לו אימו יום אחד היה להוציא אותה מדעתה ולקצר לה ולאביו אתה החיים. מספר הפעמים ששבר את גפיו עד גיל 16 עלה כבר חצה את העשר וזאת במספר ניסיונות בחינה של כוחות על שלא עלו בקנה אחד עם חוקי הפיסיקה הניוטונית.

בשלב מסויים דרור כמעט אמר נואש , וקיבל את גורלו לחיות את חייו כאחד האדם , אבל תחושת המיוחדות , עדיין נצנצה בו. ולילה לילה לפני שסגר את עיניו עבר על מאורעות היום וניסה לזהות בהם איזו אנומליות קלה ככל שניתן משהו שיעיד על כל שיש בו כוח על , כל שהוא….

היה ניתן צפות שאחרי 15 שנים של ניסיונות והמתנה , של כמיהה וחיפוש של עצב וכעס, היה ניתן לצפות שדרור ירגיש שמחה התרוממות רוח שלא להגיד אורגזמה רוחנית כאשר יגלה את הכוח המסתורי שהסתתר בו , אך דרור היה מאוכזב.
אמנם היה זה כוח על יחודי, כוח על שלא נשמע עליו מעולם ביקום , כוח על שקשור ליכולת לשנות צורה דבר היכול להחשב למגניב ביותר בנסיבות מסויימות , אבל דרור, ניחן בכוח על שניתן לאמר שיש בו פחות היבטים מעשיים .

כחודשיים לאחר שמלאו לו 25 שנים על פני הכדור, כשנתיים אחרי שהכיר את דפנה. קרה משהו דרמטי , לא הייתה זאת הבגידה של דפנה ששינתה את חייו אלא מה שהתלווה אליה.
כפי שקורה בד"כ בסיפורים כאלו האהבה שניצתה בינהם בחודשים הראשונים של הקשר כילתה את עצמה במהירות אצל דפנה , שמצאה את עצמה תוהה אם דרור הוא אכן מי שנגזר עליה לסיים את חייו איתו , וכיוון שלא היה לה מספיק אומץ להיפרד ממנו , היא ניסתה לתת לו סיבה טובה למדי לעשות זאת בעצמו. לא היה קשה לשכנע את אחד הידידים שלה לפתוח איתה ברומן סוער שכלל מספר מעשי בגידה במספר אתרים יצירתיים . וכמו שתמיד קורים במקרים האלו, אפופה רגשות אשם התוודתה דפנה בפני דרור ודרור אפוף רגשות אהבה , סלח מיידית לדפנה ולקח על עצמו את מלוא האחריות על אי הקדשת תשומת לב ראויה לדפנה .פרידה לא נראתה באופק…. דפנה בייאושה עשתה את הבלתי נתפס והודיעה לו כי זה נגמר ודרור, דרור עשה את הבלתי נתפס והרפה ממנה .

בשבועיים הראשונים לפרידה היה עסוק במחשבות על סיום חייו ומציאת הקשרים בכל שיר ששמע לדפנה, ובשבועיים הבאים על סיום חייו ומציאת עוד קשרים בשירים שטרם שמע לדפנה.
רק לאחר חודש הרשה לעצמו לצאת מהאבל במחשבה שגרוע יותר לא יכול להיות .
אבל דרור טעה, הגרוע ביותר המתין לו מעבר לפינה .


תגובות (1)

נשמע מעניין

02/05/2016 21:06
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך