בריחה

הנסיעה לתוך לילה מדברי.
אני בורחת,חשבתי.
עוד כמה שעות אני אהיה בתוך החופש שלי,בורחת.
האי יכולת שלי למרוד עם העבדות שכפה עליי מי שקורא לעצמו אהובי.
אהובי,אם היית שומע את כל הדברים הרעים שאמרתי עליך לה.
היית מתרגז.
אני יודעת שתוך כמה ימים הוא ימצא אותי,כמו תמיד,ממנו אי אפשר לברוח.
אבל אני אתן לו כמה ימים להתגעגע לאהוב אותי,להכות,ולהמתיק את הפצעים.
אני מתחשבת,הוא גם צריך מנוחה לפעמים.
אילת מחכה לי,שמש מחכה לי,ים מחכה לי,רצון למות מחכה לי.
אתה מבין,
אני לא יכולה איתך,
אבל גם בלעדיך זה סיוט.
אם היית שומע את כל זה,הכל היה יכול להיות הרבה יותר קל ופשוט.
הם לא אמרו,אבל אני נשבעת שיכולתי לקרוא את מחשבותיהם,וכולם היו בסגנון למה היא נישארת עם הבהמה הזאת.
אבל אתה הרבה מעבר לבהמה.
אולי אתה פשוט בהמה,אבל אני לא מסוגלת להודות בזה
שאני מאוהבת בבהמה.
עוד כמה ימים אני אסביר לך את כל זה בקצרה,מנסה להישאר רצינית,לא להראות פחד.
בהמה שלי,
כמה עוד אוכל לסבול אותך?