בצל
אני ואמא חוזרות מהסופר. אני נגשת להביט בסלסלה הגבוה על על אדן החלון. האור מבציע מעל ערימה מכובדת של בצל.
עיני משפשפות את כל הנראה כדי לקלוט כל פרט ופרט. קליפות קליפות מגוונות וצבעוניות של בצלים בצבצו מבין שכבותיהם, כשחלקם לבנים וערומים לגמרי. אני מביטה בהם, מכוסי קרום כעוברים, צפופים ומקומטים כזקנים, נשענים אחד על השני. מתרפקים הם, ואבלים כמו בשבעה. אני ממששת אותם, חלקים ומלאי אבק. רשרוש של קליפות יבשות נשמע. אין ריח, ואין ברצוני לאכול אותם.
תגובות (2)
חחחח..אוהבת.
ולא אתחיל לפרט את המשמעות.
חחח קול ^^