בין כל ההרס והבלגן

ובתוך כל ההרס והבלגן , בין כל השרידים והשברים, זה עדיין אני.
וגם אחרי כל מה שעבר, כל מה שקרה, זה אני, אותו אחד שלא השתנה.
ונכון עבר הזמן, שעות, ימים, לילות ושבועות, אבל זה לא אומר על שוויתרתי על מה שנותר.
ואולי תחשבי שזה טיפה מאוחר, טיפה שרוט, אבל זה עדיין אני, עם כל הטיפשות.
זה נכון שהייתי דפוק, טיפש, ואולי גם ילדותי, אבל היי, זה אני.
ובתוך כל השרידים, וההריסות, זה רק אני שמתחנן על ברכיי, שתקבלי אותי בחזרה אולי.