בייבי סטפס

אני גאה בך שאת מפשילה ככה את כל השכבות שלך לאט לאט ושאת מסתכלת לילדה ההיא בעיניים. אני גאה בך כי את עושה את זה למרות שממש קשה לך. ולמרות שאת רוצה ממש לרוץ בכיוון השני ולהסתתר את לא עושה את זה. את מעיזה ואת עושה. ועל זה- את אמיצה.
והילדה הקטנה הזו , היא מחכה לך, היא מחכה שתתני לה לצאת, היא מחכה שתתני לה לחזור אלייך והיא מחכה לדבר דרכך. היא מחכה לרגע הזה שבו היא תוכל לקבל את האהבה הזו שכל כך מגיעה לה.
האהבה הזו שהיא כל כך רוצה, ואת עושה לה חיים קשים עד שתקבל אותה.
תנשמי, תקחי את הזמן, ותני לזה לבוא, אל תלחצי על עצמך יותר מדי , ואל תהיי קשה עם עצמך יותר מדי. את בדרך. ודרך לוקחת זמן. היא מבינה אותך, היא תמיד הבינה אותך, תמיד. גם כשאת חושבת שלא, היא תמיד מבינה אותך. היא מבינה והיא יודעת שאת מנסה, וזה לא פחות חשוב מהסוף. וגם אם לפעמים את מרגישה שבחיים לא תגיעי לזה, אל תאמיני למחשבות האלה, אל תאמיני להם.
אל תאמיני לקולות האלה שאומרים לך שזה בלתי אפשרי ושאף אחד לא ירצה להיות שם כדי לראות אותך, אל תאמיני לזה, אל תאמיני לזה בחיים כי זה לא נכון. אולי יהיו כאלה שלא יראו, ואולי יהיו כאלה שלא ירצו לראות אבל יהיו כאלה תמיד שירצו לראות, וירצו לעזור לך. וירצו לתת לך כל כך הרבה אהבה.
הם ירצו לתת לך את כל האהבה שיש בעולם ואת לא תצטרכי לעשות שום דבר כדי לקבל אותה מלבד לאפשר להם לתת לך אותה. הקולות האלה בראש שלך הם לא אמיתיים,את שומעת? הם פשוט לא אמיתיים. הם שקרים, אלה ערימות של שקרים שסיפרת לעצמך כדי להגן על עצמך, והגיע הזמן שתלמדי שהם כבר לא נחוצים יותר.
את לא צריכה יותר להגן על עצמך. כבר לא.
זה בסדר להוריד קצת את המגננות שלך, זה בסדר עכשיו להוריד את החרב ופשוט לנוח.
זה בסדר. ובכל פעם שאת חושבת , ומתבלבלת ושואלת את עצמך אם קיים מישהו כזה שיראה אותך בלי שתצטרכי כל כך להתאמץ, או אם את ראויה לאהבה הזו, תגידי לעצמך בקול גדול שכן. את ראויה. את ראויה כל כך. את ראויה לכל דבר שאת רוצה להיות ראויה לו. כל דבר שאת מבקשת לעצמך את ראויה לו. כל דבר.
תורידי אותן, את שומעת? לא בבום, לא בבת אחת, לא מחר, ולא היום או מחרתיים, אבל תורידי. תוריד, ותעשי לעצמך חיים קלים. תני לעצמך את האפשרות לקבל את האהבה שאת רוצה כל כך.
כל עוד לא תביני את זה, לא תוכלי לקבל אותה כי היא מתחילה בך. היא מתחילה בך, ובאפשרות שאת נותנת לאחרים לתת לך אותה. את יודעת למה קשה לך, ואת יודעת שזה מסובך כל כך להסביר וזה עמוק כל כך, וזה כואב כל כך ולא נעים להיזכר אבל את יודעת למה.
ואם את יודעת למה, את יכולה גם להסביר כדי שיבינו וכדי שיראו שאת רוצה.
את יכולה לדבר, ואת יכולה להסביר, ואת יכולה להגיד שאת רוצה אהבה. פאקינג רוצה אהבה, מה לא בסדר בזה. תגידי את זה בלי להרגיש שהאדמה שלך רועדת, תגידי את זה.
תגידי שאת מוכנה ללמוד, מותר לך לא לדעת ומותר לך לרצות לדעת.
מותר לך לבקש לעצמך מה שאת רוצה. ושאף אחד לא יגיד לך אחרת. את שומעת? מותר לך. פאקינג מותר לך, ושלא תעיזי לפקפק בכך. מותר לך. ומגיע לך. מגיע לך הכל. את לא צריכה יותר להיאבק בזה, תשחררי. פשוט תשחררי.
תפסיקי כל כך לפחד מאיך יגיבו ומה יחשבו. תשחררי את זה.
תרפי מזה כי זה לא בשליטתך, מה שבשליטתך זה רק מה שאת חושבת ומה שאת עושה. ועם זה את יכולה לעבוד אז תעבדי עם זה. תקחי את הכוח אלייך, ותחליטי שאת מפסיקה להילחם ושאת נותנת לאנשים להתקרב.
פשוט תחליטי ואת תראי שזה יקרה.
את תראי שכשאת עושה את זה, קורה הדבר הכי יפה בעולם. תני לעצמך את ההזדמנות לפרוח. אל תחליטי שאין סיכוי לפני שניסית.
תנסי, ותראי, מבטיחה לך שתופתעי לטובה.
תמיד.
ותבכי.
תבכי כי זה משחרר, זה משחרר ואת יודעת את זה. אז תני לעצמך לבכות. תניחי לעצמך להיות מי שאת. על כל הגוונים שלך. תניחי לעצמך, את שומעת? פשוט תניחי.
תחשבי על היום הזה שתצליחי לשבת עם מישהו שאוהב אותך ולבכות מולו, לא רק שתתני לו לראות את זה גם תתני לו לתמוך בך בזה, תתני לו להחזיק לך את היד או לערסל אותך בחיבוק ואת תרגישי הכי בטוחה שיש. הרי זה מה שאת מחפשת בסוף, את הביטחון, את הדבר הזה שיוכיח לך שזה פה ולא הולך. כי פעם ידעת איך זה , ומאז את רק מחפשת את זה וחיה בתחושה ששום דבר לא באמת בטוח מלבדך, וכמה זה כבד להסתובב ככה כל הזמן, בהרגשה כזו ששום דבר לא בטוח חוץ ממך.
ובכל פעם שאת רוצה לברוח שוב, תזכרי בתמונה הזו שלך יושבת עם ההוא שאוהב אותך מחובקים ובך בוכה אל תוך החזה שלו. כי זה כל כך יפה. זה כל כך יפה ואמיץ. וזה מגיע לך.
מגיע לך להיות עם מישהו שמחבק אותך כשאת צריכה. ונותן לך את הכתף שלו כשאת צריכה.
מגיע לך להיות עם מישהו שיודע שקשה לך ומעריך כל צעד שאת עושה לכיוון שלו.
ותאמיני לי, הוא יעריך.
הוא יעריך הכל. כל פיסה קטנה וכל חתיכה, ואת, תדאגי לומר לו.
תדאגי לומר לו, שזה לא מובן מאליו ושזה קשה לך החרא הזה. ובכל זאת תעשי, אל תדחפי אותו ואל תרחיקי אותו, תגידי שזה קשה ובאותה נשימה תעשי את זה.
תלכי לכיוונו.
תעיזי.
תנסי.
כי אם לא תנסי לא תגלי. ואת הרי רוצה לגלות.
אז תעשי דברים חדשים כדי לגלות.
לאט לאט. בייבי סטפס, את יכולה. את כל כך יכולה. אל תפחדי כל כך, אין לך מה יותר.

יש עוד בבלוג:

https://www.avivatahayo.blog/