בוקר טוב, אנשים.

אני מאושר כשאני כותב שטויות, אז… תפנימו. יש לי בוקר נפלא בו אני שוחה מתרדמה עיוורת ליקיצה נינוחה, ואם יש מישהו שלא מאושר, צר לי – פעם היית מאושר ואני לא, ולא ירקת לכיווני.
אז היום הולך להיות לי יום נפלא, בו אני אהנה מהחיים הנחמדים שלי, עם מוזיקה מצוינת, וחברה טובה, עם יד תומכת, ועזרה הדדית. הדדית. אושר זה הפשע המושלם! זה לא ממש פשע, אבל ככה נותנים לך להרגיש כשחצי עולם מאוד סובל, והרוב חש סבל כלשהו. אבל המצב הטבעי האופטימלי הוא אושר, אז למה לא תהיו גם מאושרים? כי המצב לא מאפשר לכם. צר לי אם דפקתם את עצמכם או נדפקתם ע"י אחרים, אבל כך או כך זה נובע ממצב שלילי של אדם לחייו ולחיי זולתו, ואם כולם היו מתורבתים רוחנית כמוני! העולם היה יותר שמח.
כלומר, אם לא היו יוצרים מלחמות ואת הסיבות להן, לא היו מלחמות, ולא היה סבל. אם לא היו יוצרים פערים כלכליים, לא היה עוני. ואגב, כיצד נוצרים פערים כלכליים? מתוך פערים חברתיים ותרבותיים. ככה שגם אם יש מישהו עשיר! הוא עלול לשעבד את שכנו תמורת מעט כסף, ולנצל את כוחו בכוח עבודה זול, בעוד הוא מתעשר על חשבונו. להלן – בוסים ושות'.
אני דווקא מסתפק במועט, (ומי שממלמל לעצמו – מי שמסתפק במועט, יקבל מועט – שימות עכשיו. קפיטליסט מסריח.) אז אני מסתפק במועט, אבל אני רוצה לחיות ברווחה מספיקה כדי להנות מהחיים. ובאמת אני לא צריך הרבה, יחסית לעשירונים העליונים בכסף והתחתונים באוגר הכביסה שלי.
יש לי רדיו, מוזיקה, אינטרנט, טלפון, אוכל, בגדים, בית, מיטה, וצרכים שונים בסיסיים. אני לא רואה את התכניות המזוינות שלכם בטלוויזיה. תשדרו לעצמכם, כולרות.
וסיגריה קטנה ואיזה משקה ואני מסודר. מה, לא?
בטח שיכולתי להיות עשיר כמוך, קפיטליסט מסריח. אבל אני לא רוצה להיות קפיטליסט מסריח :) רק אני.
כן, אני שונא עשירים, ולא בגלל שאני לא כזה, אלא כי הם בטוח התעשרו על גבם, דמם, זיעתם, ודמעותיהם של אנשים נורמאליים! אמנם לא כולם ככה עשו, אבל הרוב. ומי שעשיר ולא ניצל אחר, דווקא אני אוהב אותו.
למשל – יש עשירים שהתעשרו כי תרמו הרבה מכשרונם והידע שלהם לרווחת האנשים. אז מגיע להם. אבל אם הם התעשרו כי מישהו עובד בשירותם ומקבל מהם פרוטות, בעוד הם מגרבצים וסופרים את הכסף – שימות! עכשיו! בן-זונה! בוא איתי מכות במקום להתחבא מאחורי שולחן משרדי, יא הומו! ובוא בעצמך, יא פחדן, במקום לשלוח גורילות שיעשו לך את העבודה. אני ארסק אותך…
ועכשיו בנימה אופטימית זו, כשאני מאושר ושיחררתי קיטור, אני מאחל לאדם נור-מא-לי יום מצוייייין! ושלא ידע צער.
רדיו בלה בלה, בוקר טוב.