בועות

היא לא מבינה כלום.
היא חושבת שכסף זה הכל בחיים,
"את צריכה כסף" היא אומרת לי.
מי קבע שאני צריכה כסף?
את?
למה את קובעת לי מה אני צריכה?
מה את בכלל יודעת על החיים שלי, ועל מה אני צריכה או לא צריכה?

אני לא צריכה כסף,
אני צריכה נשמה

אולי זה נשמע רומנטי ומופרך,
אבל לא.
אני לא ארדוף אחרי כסף,
אני לא אקפוץ על עבודות שלא מזיזות לי שם כלום רק בשביל-
כסף.

את החיים שלך, תחיי כמו שאת רוצה.
את שלי, אחיה כמו שאני רוצה.
ואם יום אחד, אני אגווע מרעב,
אז תגידי לי-
אמרתי לך.
בינתיים,
בינתיים תני לי לעוף,
כי כל מה שאת עושה לאחרונה זה לקצוץ לי את הכנפיים ואני סיימתי לתת לך לגעת לי בהן.
אז תודה,
ולא תודה,
תשארי בבועה שלך,
ואני בשלי.
מהחלק הזה של חיי,
החלק של החלומות,
את לא הולכת לשמוע כלום.

בשבילך,
הוא מחוץ לתחום.
תמשיכי לחיות בלי לחלום,
חכי להזדמנות או לעבודה שתגיע,
אני סיימתי לחכות.
אני מגשימה.
אני לא רק חולמת.