בדיוק כמו שגם אני אוהב

אם לומר את האמת, מצאתי את הסיפור הזה קצת מבלבל… הוא כתוב יפה, הזרימה שלו טובה והקצב טוב, אבל העלילה קצת לא ברורה.
לא סיפקת מספיק תיאורים כדי שאבין על מה מדובר, מה הנושא? שינוי תדמית? עצב? אהבה?
יכול להיות גם שאלו כל הדברים האלה, פשוט הייתח רוצה לקבל יותר תיאורים :)

קראתי פעמיים ולא הבנתי.
יש כאן שתי דמויות זכריות אבל גם איזו היא ולא הבנתי מי מדבר ולא הבנתי פחות או יותר שום דבר.

מצטערת יקירה אני אוהבת אותך אבל גם אני לא הבנתי תוסיפי תיאורים

חחח אוי…
אממ שלהיות עצוב זה בסדר. בתנאי שאוהבים את זה. אחרת עדיף להיות שטוח ושמח. יש אנשים שאוהבים אותך ככה וכאלה שככה… לך לאלה שאוהבים אותך כמו שאתה אוהב את עצמך. המוסר השכל הוא שהכל בסופו דל דבר בחלקיק קטן בראש שלנו סוג של בחירה.
"היא" זו מישהי שהוא אוהב. "הוא" זה הקול העמוק בראש שלות

הבנתי ואני מסכים עם המסר.
זה סטייה מאיך שאת כותבת בדרך כלל, אבל גם יפה.
אני בדיוק חושב שלא כתבתי כבר יומיים כי אני לא מוצא מילים כדי לתאר משהו שאני לא מהו בדיוק…אולי עכשיו יש לי דרך.

הקטע ממש לא מובן… קראתי את ההסבר, ומצטערת –
אבל אני לא ממש מוצאת קשר בין ההסבר לקטע.
קצת מבלבל… את מסוגלת ליותר:)

אני שמחה שזה מעניין אותך ^^
אני לא ממש מתבלטת באתר,
ואני גם לא רוצה להתבלט.
אני המסתורית שניסית לנחש את הגיל שלה, זוכרת?
משהו בין 12-15 או 10-11… אני זוכרת מצויין.
שמי אליזבת, אני גרה בהולנד ואני בת שלושים, נעים להכיר.
חח סתם:) אין לי ניסיון עם מה שאת כותבת,
כי אני לא יכולה להתמודד עם המילים שלך ועם העומק שיש בהן, אבל…
לפעמים את קצת מבלבלת אותי.
אבל אל דאגה, אני הרבה יותר מוזרה ומבלבלת ממך…
ויש עוד הרבה דברים הרבה יותר מבלבלים ומוזרים.
פעם אחת ראיתי שני עובדי מקדונלדס יושבים מאחורי חנות אחת,
עם הבגדים של העובדה ואוכלים ביחד על הרצפה צ'יפס…

יש לך מזל שאת זוכרת ~פרצוף מרושע~
ולגבי השאלה שלך.. כי אני לא תמיד מבינה אותך.
אולי את ברמה מעלי, הרמה העליונה^^
סתם היית מתה:) ~מוציאה לשון~
פשוט, הקטע קצת מבלבל אותי, ויש עוד כמה קטעים.
כאילו… שקשה להבין את הפואנטה.
אבל המילים מדהימות, ויש לך יכולת להביע דברים בצורה טובה,
ולתת לקטע אחיזה מציאותית. ~פרצוף מקנא~
ויש לי שאלה בשבילך… לא קשורה…
קמתי היום (למרות שנגמר היום) על צד שמאל,
כי אני כל הזמן חושבת על לרצוח ועל סכינים… ^^

אוליב זהו! זה כבר הקש האחרון! אם את כותבת כאן אז כן יש לך זמן ואת פשוט מושכת אותי סתם, מה את חושבת שאני?, אם את לא רוצה לדבר ולקבל מימני בדיוק כמו שאני קיבלתי מימך הסבר, אז תגידי!! ושחררי לי את הראש, אני לא אכעס, אבל אם תמשיכי למשוך אותי ככה באכזריות ולהתנחל לי בראש מי בלי לתת לי מנוחה, אז אני החזיק מימך בן אדם רע, ואני כן אכעס מאוד, את לא רוצה לדבר תגידי !אבל אל תשגעי אותי ותגרמי לי לרדוף אחריך, אני אתחיל להרגיש מושפלת, ואני שונאת שונאת להרגיש מושפלת!, אף פעם אבל אף פעם לא רדפתי אחרי אנשים, בדרך כלל מי שרצה להתחבר איתי היה צריך לרדוף אחרי, אז מי את חושבת שאת משגעת אותי ככה, אני מצטערת על הבוטות, אבל באמת את עברת כול גבול את חושבת שאין לי חיים? כול היום אני חושבת רק עליך וגם שאני מנסה לא! זה לא מצליח לי, אז אם את לא רוצה לדעת תגידי ואני אוכל לשכוח ולהמשיך בחיי, אני באמת הבין אותך אם פשוט תגידי לי שאת פוחדת ואת לא רוצה להשתנות שטוב לך כמו שאת, אבל מה שאת עושה זה אכזריות, אני לא מאמינה שטעיתי ככה באדם, תוכיחי לי שלא טעיתי, ותמודדי מולי! אחרת זה מה שאני אחשוב

אני תכף אמות מצחוק ( דרך הגב, ידעתם שיש כזה דבר למות מצחוק?
שמעתי על מישהו שמת מזה.. רגע, לא, התבלבלתי.. הוא מת מהחפירות שלי… )
לא משנה…
מור, תמשיכי לכתוב עוד תגובות כאלו, אני בנתיים רושמת את הצוואה שלי…

את מאוד מצחיקה, מי שלא תהיה, אני רק אגיד לך שכדי לך לא להגיד דברים עד שאת יודעת על מה מדובר פשוט לא להגיד!, זה לא עייניך ולא עניין אף אחד מכם מה היחסים שלי עם אוליב ומה אנחנו עושות, עצם זה שאת מגיבה ככה ומתערבת בעניינים לא לך רק מראה על טיפשות יקירה, מצטערת להגיד לך את זה, אבל רק חמור קופץ בראש, ובהצלחה לך בחיים ולכול חמור אחר שהחליט מי שום מה להגיב לדברים שלי, באמת שיהיה לכם כול טוב וחיים הכי מאושרים, רק תזכרו גם לחשוב לפעמים קצת לא הרבה קצת .

אוליב – תודה.
מור, תקשיבי רגע.
פגעת בי, אני חייבת להודות.
לא התכוונתי להכנס לעניינים שלך ושל אוליב.
לא התכוונתי לפגוע בך או משהו.
רק אמרתי מה אני חושבת, בצחוק.
לא אמרתי משהו רע על הכתיבה שלך,
לא ביקרתי את דבריך.
לא קללתי או כתבתי משהו שאני מתחרטת עליו.
כתבתי מהלב, ואולי גם קצת בטעות. בצחוק.
אולי לא הבנת נכון, אולי רצית לפרש את זה ככה.
אני מכבדת אותך ולא אדבר כמו שדברת אלי.
אבל רק שתדעי, שזה שאת מגיבה באופן כזה,
מדברת אלי כאילו אני ילדה בת חמש,
כאילו אני אוויר וכאילו את אמורה להפגע ואני להעלם,
רק מעיד על כמה שאת אדישה, ריקה.
על כמה שאת לא חושבת לפני שאת כותבת,
על כמה שהתגובה שלך טיפשית.
אולי אני גם כזאת, אני באמת לא יודעת.
אני היה חכמה ולא אכתוב מה באמת מתרחש בלב שלי.
את חשפת את עצמך יותר מדי,
את חשפת גם את הצד הפחות טוב שלך.
איך זה שצחקתי קצת, איתך ולא על חשבונך –
פוגע בך וגורם לי להתערב בעניינים שלך ושל אוליב והופך אותי למכשפה?
או יותר גרוע… לחמור?
תודה באמת על המחמאה, להבא אזכור לתקן את עצמי כשאני מציגה את עצמי כ"מאיה" תודה על ההבהרה, באמת שהרבה זמן אני צריכה שם חדש.
כן, לפעמים, ואת צריכה להבין את זה כי לא נראה שידעת את זה,
אם נעלבת ממשהו, צריך לצחוק עליו קצת.
חבל שאת לא יודעת לעשות את זה.

ועוד משהו…
את מכירה אותי רק מהתגובות.
את לא באמת יודעת מי אני.
אני מכירה אותך רק מהתגובות,
אני לא יודעת מי את.
אבל יש הבדל אחד בינינו.
את בקרת אותי והסקת עלי מסקנות ודיברת אלי לא יפה,
רק בגלל תגובה אחת קטנה, שאת אפילו לא יודעת מה היא
המשמעות האמיתית שלה.
רק בגלל דבר אחד קטן, את החלטת מי אני ומה אני.
וזה… זה לצערי, ההבדל בינינו.

לivroy אם פגעתי בך אני מתנצלת, אבל תקראי מה כתבת ותראי שהייתה לי הרבה סיבה גם לעלב, אני לא הייתי לעולם מתערבת בעניינים לא לי, אני שונאת שמסיקים מסכנות נימרצות כמו שאת עשית, והכי גרוע אני שונאת שנתחפים לעניינים שלי, בן עם הם עם אנשים אחרים ובן אם הם שלי פרטים על חיי וכול השאר, הכעס שלי לא היה רק עליך אלה גם על איש בלי שם שאם לא שמת לב הוא בכלל הסיק שאין לי חיים, עצם זה שהוספת את דעתך ולא סתרת את דבריו רק ארה לי שאת מסכימה איתו, אני מודה כשקראתי מה את והוא כתבתם הייתי כול כך עצבנית שאיבדתי שליטה, הרי באיזה זכות אתם קובעים מי אני ומה אני ואם יש לי חיים או לא, ויש לי חיים רבותי, כול מה שקורא זה רק בגלל שכנירא אכפת לי מאנשים שיקרים לי יותר מידי אז אני חושבת אליהם גם בעבודה ובכול מקום, אתם פגעתם בי קשה שמייד שסיימתי להגיב ולקרוא כדי לא לעשות עוד שטויות הלכתי לשון כשאני מחזיקה את הדמעות ומנסה להירדם כדי לא לחשוב עליכם דברים רעים ולשפוט אתכם, תקראי שוב את התגובה הממש בוטה שלך וצינית זה גם בוטה ותראי כמה זה יכול להרתיח.

ולאוליב אני מאה אחוז מבינה אותך ואוהבת מאוד, אבל אני שלוחת לך הודע גם אם הכול מסדר איתך מנסה להבין מה קורה לך מתחילה לדאוג ולעלות סרטים בראש שמשהו לא בסדר שקרה משהו נורא, ואו לעלות סרטים שאם את מתעלמת יש לזה סיבות אחרות אולי אני לא הייתי בסדר כשדיברנו לא יודעת, אולי אכן גם לא הייתי בסדר עכשיו אבל מה לעשות אני זה האופי שלי כבר הצלחת לשבות את לבי ודעאתי לך מאוד וחשבתי שאם לא קרה משהו נורא אולי אז עשיתי משהו שפגע בך וזה הוציא אותי מדעתי, אז כן התפרצתי כאן כי לא ענית לי בשום מקום אחר, אולי זו הייתה טעות אבל אני לא מתחרטת עליה כי כמו תמיד יש לי מה לענות לכולכם, ואני לא מתביישת בעצמי! למה להתבייש? רק כי דאגתי? רק כי את חשובה לי? היית צריכה לחשוב על זה קודם לפני שהתחברת איתי, אז תדעי! אם את קורבה אלי אני אוהבת לך ודואגת לך ממש כאילו הייתי אחותי, בדיוק כמו שהייתי דואגת לאחותי אילו הייתה לי הייתי דואגת לך ותמיד מוכנה לעשות ככול שביכולתי לעזור לך בכול זמן שהו שתצטרכי, את מבינה עכשיו את הצד שלי? תני איטוט הכול בסדר מור לא קרה שום דבר מיוחד אבל לא נוכל לדבר היום כי אני לא פנויה רגשית או בזמן או מה שאת רוצה, הייתי מקבלת ואפילו מתפללת עליך שמה שלא קורה יעבור מהר ולא יהיה לך את הבעיה הזו יותר, אבל נעלמת! כאילו בלעה אותך האדמה, וכן זה שיגעה אותי, אז אם פגעתי בך אני מצטערת הייתי אתמול ממש בסערת רגשות גם אני בן אדם וגם אני טועה, אז בבקשה אל תקחי ללב אבל גם אל תגרמי לי לדאוג לך ככה זה מוציא מין הדעת מבינה? מקווה שאת מבינה ומצטערת שוב, המשך יום מבורך

אין לי ממש מה להגיד.
מצגד אחד, את מרחמת על עצמך.
מצד שני, את כועסת ומאשימה אחרים.
ומצד שלישי, את מבקשת סליחה.
אני לא יודעת בדיוק איך לנסח את הרגשות שלי.
גם אני, החזקתי את הדמעות אחרי שקראתי את התגובה שלך,
הקודמת.
ועכשיו, אני… אדישה.
מצטערת, אבל הסליחה שלך מאד שקופה וחסרת אחיזה מציאותית.
לדעתי, את צריכה לבדוק שוב אם את באמת מצטערת.
כי לא נראה זה ככה.
גם אני מצטערת, אולי העלבתי בטעות.
אבל.. אם כבר את מבקשת סליחה,
אז צריך להפסיק להאשים אחרים ולא להמשיך להעליב,
אלא פשוט לבקש סליחה, כנה.
לא ראיתי שעשית את זה בתגובה שלך.

וואו ווה….הלך פה ריב…^^"
ואני…אני נדחפת כרגיל ,לא קשורה בכלל…
לדעתי הקטע היה מאוד מובן…אני פשוט מאוד מתחברת לסיפורים וקטעים כאלה,אני אוהבת את זה מאוד!
חיחי,
זה באופי שלי להתערב באמצע *~*