את היית שמה

את היית שמה שהכל היה בסדר, לא הלכת.
את היית שמה שהכל התחיל להתפרק, אספת כל חלק.
את היית שמה כשביצעתי כל החלטה, תמיד ייעצת לי מה לעשות, אם זה נכון או רע.
את היית שמה, כשאת ליבי נתתי, והיית שמה כדי להזהיר אותי.
את היית שמה כשהחיוך שלי נפל, ורק מסכה הייתה דבוקה לי לפנים.
את היית שמה תמיד, כדי לראות מעבר לקירות, מעבר לשכבות.
את היית שמה שהכל התחיל להישבר, אספת כל חתיכה והרכבת את החסר.
את היית שמה גם אם כעסתי עלייך, גם אם לא הייתי שווה את היחס שלך.
את היית שמה כשהלב שלי נשבר, את צודקת, הייתי צריכה להיזהר יותר כמו שאמרת.
את היית שמה, גם כשלא היית צריכה, תמיד נמצאת שמה, מאחורי גבי.
שומרת, עוזרת, דואגת, תומכת, שמה לצידי.
תודה לך על הכל, על שהיית החומה שלי.
שספגת בשבילי כעסים, ריבים, פגיעות, שהיית המגן שלי.
את היית שמה תמיד לצידי, עכשיו זאת את שצריכה אותי לצידך, אז תני לי להיות עכשיו החומה שעומדת גבוה ומגנה על ליבך.