אני רושם בפנקס

אני רושם בפנקס מה צריך לקנות, ומניח את הפנקס על השולחן הנמוך בסלון. אני צריך ללכת לקופת-חולים, אבל אני עייף. לא שאני לא ילך, פשוט לנוח קצת. לכן אני נכנס למיטה עם מוזיקה טובה וקצת מתנמנם. קצת למלא דלק לפני המסע. אבל אני נרדם, ואני חולם שאני קם ומתלבש, ואפילו שם דיאו, ומגיע לקופת החולים ומחכה הרבה בתור לרופאה, למרות שהיא יכולה לשחרר אותי תוך שתי דקות, אבל היא אוהבת לדבר איתי, אולי גם לברר שאין בעיות אחרות. אני נותן הרצאה קצרה ומתלהמת למישהו עם ילדים קטנים שמחייך לעצמו בלי להביט בי, ואז ממש דוחף את עצמי בתור לפני זקנה זועמת. הרופאה מדברת איתי ואומרת שצריך לעשות בדיקות כאלה ואחרות, אני דוחה זאת, למרות שאני עומד למות, אבל אני אומר שאני בריא כמו שור. היא מתקתקת לי מרשם ונותנת לי גישה לאתר של קופת החולים, אני מודה לה נורא, ואנו נפרדים כידידים. בבית המרקחת הכול מהיר יותר, אני לא שם לב לעצמי כ"כ, אבל אני קונה ועושה והולך ומגיע למכולת, וקונה אקסל וסיגריות ולחם, ומישהי צוחקת כי המוכר מתבדח. אני צוחק גם. ואז אני מגיע ומדבר על ספק הגלידות הענק, והולך לישון, אבל כבר הייתי יישן, וכשאני מתעורר אני לא יודע אם מציאות או חלום. רק הפנקס עם רשימת המכולת עוד מונח על השולחן. אני בודק, יש אקסל, סיגריות ולחם. כנראה שלא חלמתי למרות הכול.