אמת ושקר
התקבלתי לעבודה. העבודה הייתה לקטלג אמיתות לאמת ושקר. בהתחלה היו אמיתות קלות. למשל דוב אחרי חמש שנים הופך לאריה. או למשל משחת שיניים הורגת חיידקים שעל השן. עם הזמן האמיתות הפכו ליותר ויותר קשות. במקום לקטלג אותם לאמת ושקר. התחלתי לקטלג אותם לסוגי מומחיות שצריך לדעת, כדי לענות על השאלה אם האמיתה נכונה או שקרית. התובנות שהיו לי בעקבות העבודה הזאת הם.
1. התיאום בין אמיתה לתיאור האמיתה במילים אין קשר מהותי
2. לשקר לא צריכה להיות סיבה
3. אדם יטה להאמין באמיתה שהוא שומע אם היא מתאימה לידיעות שהוא כבר יודע.
4. שקר זה חיבור שתי אמיתות שאין בניהם קשר.
תגובות (7)
טוב…
המילה 'אמיתות', לדעתי, לא מתאימה. מדובר באמירות; טענות; הצהרות… חלקן יכולות להיות אמיתות.
עם תובנה 4 אני לא מסכים; אבל זו דעתך, והיא לגיטימית בדיוק כמו דעתי.
מאוד כדאי לפסק ולעמד את המלל, כדי שיהיה יותר נגיש. למשל: את ארבע התובנות בארבע שורות נפרדות.
את 'עם הזמן' ואת 'התובנות' – בשורה חדשה; ואפילו אחרי שורה רווח.
נסה לקרוא בקול. בכל מקום שבו יש צורך להפסיק את שטף הקריאה – דרוש סימן פיסוק. הפיסוק הוא הריאות של המלל.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
תודה על הביקורת הבונה.
אתה חולק עלי על מה ההגדרה של המילה אמיתה? לפי דעתי אמיתה זה תיאום בין אמירה שאדם אומר לעולם התופעות.
לגבי תובנה 4. אתה יכול לתת לי דוגמה לשקר שהוא לא חיבור של שתי אמיתות?
'אמיתה' היא המילה העברית ל־ 'אקסיומה' .
אמיתה לדוגמא: אחת ועוד אחת הן שתים.
"השמש זורחת במערב", "אוהדי כדורגל הם בבונים", "אין בצה"ל פוליטיקה", "כשהרמזור אדום – חוצים", "משפחה לא בוחרים", "כל מי שיודע קרוא וכתוב הוא חכם"…
אלה רק שישה משפטי שקר שאינם מבוססי אמיתות. יש עוד!
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
אקסיומה לפי מה שלימדו אותי זה הנחת יסודה שאינה ניתנת להוכחה. אני מסכים איתך שההגדרה לאמיתה במתמטיקה ולוגיקה אחר מהשימוש שאני עושה במלה אמיתה. אבל אם תבדוק תראה שגם ההגדרה שלי למילה אמיתה היא נכונה
1″השמש זורחת” זה אמיתה “מערב” זה אמיתה החיבור ביניהם הופך לשקר.
2. “אוהדי כדורגל הם בבונים” אם כוונת המשורר שיש זהות בין אוהדי כדורגל ובבונים אז זה שקר. אוהדי כדורגל אמיתה בבונים אמיתה החיבור בניהם שקר
2. 2. אם כוונת המשורר היה שאוהדי כדורגל מתנהגים כמו בבונים אז זה בסך הכל הבאת דעה
3. המילה צה”ל זה אמיתה המילה פוליטיקה זה אמיתה החיבור ביניהם שניהם הופך לשקר
וכן בכל השאר
אקסיומה לפי מה שלימדו אותי זה הנחת יסודה שאינה ניתנת להוכחה. אני מסכים איתך שההגדרה לאמיתה במתמטיקה ולוגיקה אחר מהשימוש שאני עושה במלה אמיתה. אבל אם תבדוק תראה שגם ההגדרה שלי למילה אמיתה היא נכונה
1"השמש זורחת" זה אמיתה "מערב" זה אמיתה החיבור ביניהם הופך לשקר.
2. “אוהדי כדורגל הם בבונים” אם כוונת המשורר שיש זהות בין אוהדי כדורגל ובבונים אז זה שקר. אוהדי כדורגל אמיתה בבונים אמיתה החיבור בניהם שקר
2. 2. אם כוונת המשורר היה שאוהדי כדורגל מתנהגים כמו בבונים אז זה בסך הכל הבאת דעה
3. המילה צה"ל זה אמיתה המילה פוליטיקה זה אמיתה החיבור ביניהם שניהם הופך לשקר
וכן בכל השאר
מצטרף לדיון
1. אותי לימדו שאקסיומה היא מוסכמה בין כל הצדדים שאין צורך להוכיחה. אני חושב שהפירוש ה"בערך" מילולי הוא "ללא הוכחה". דוגמאות: למשל שאין חשיבות לסדר החיבור של שני מספרים או, שבין שתי נקודות עובר קו ישר אחד (בלבד). אם תסכים איתי על זה, אוכל להוכיח לך משפטים נוספים. אם לא תסכים, אז לא אצליח להוכיח לך דבר.
2. כנראה שמאד תתקשה וסביר שלא תצליח להוכיח אקסיומה. בכל אופן תזדקק כנראה לאקסיומה אחרת, אז זה חסר משמעות. כמו כן, לא תוכל להפריך אקסיומה. רצוי שהאקסיומות יהיו מאד בסיסיות ואינטואיטיביות.
3. 1+1=2 אינה אקסיומה. למעשה יש למשפט הוכחה. הוא מבוסס על מערכת האקסיומות של פאנו.
4. סעיף 4 לא חייב ליפול להגדרה של דעתי/דעתך, במידה וניתן לתת דוגמה לשקר שהוא לא חיבור של שני אמיתות. נולדתי לפני שאבי נולד.
או 1+1=3. מהן שתי האמיתות שיוצרות את השקר?
5. צבי, לגבי כל הסעיפים שרשמת בסיפורך, היה מומלץ לרשום דוגמאות, כדי להפוך את הקביעות הנ"ל לברורות יותר ופחות נתונות לפרשנות.
4. "נולדתי" זה אמיתה, "לפני ש" זה אמיתה, "אבי נולד" זה גם אמיתה. הכל ביחד זה שקר. "1+1" זה אמיתה, "=" זה אמיתה, ו"שלוש" זה אמיתה ביחד זה שקר.
לא נראה לי שמישהו התכוון שהאמת תלויה בדעה של מישהו אלא שלכל אחד דעה משלו מה האמת וזה לגיטימי. כפי שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהם אינם שווים.
5. מקובל תודה.