אם הוא היה כאן – לכבוד יום הזיכרון
אם הוא היה כאן, הוא היה מחייך.
הוא היה זוכה ליראות את הכוכבים,
לספור אותם איתי בעליית הגג, ואז להתבלבל ולספור מההתחלה.
אם הוא היה כאן, הוא היה מזמזם לו שיר מוכר, שתמיד לא ידעתי מהיכן אני מכיר אותו.
אם הוא היה כאן, הוא היה מלמד אותי לרכוב כמו שהבטיח. הוא היה נותן לי חיבוק בתור פרס.
אם הוא היה כאן, לא היה זר על שמו, ולא היה נר לכבודו.
אם הוא היה כאן, לא היו לי דמעות. ולא היה לי מה לא להבין.
אם הוא היה כאן, לא היה על מה לעמוד, ולא היה על מה לצפור.
אם הוא היה כאן, הוא היה עומד לידי דום, ונושא בליבו תפילה כשלי, תפילה לשלום לשלום שלא יזכה לראות…
תגובות (3)
אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך… ממש נגע לי בלב(:
וואו באמת ריגשת אותי, הכתיבה שלך מעולה
חוץ משורה שכתבת : .." לא היא לי דמעות…" אני בטוח שזו טעות מקלדת ולא מהשו רציני, רק תתקן וזהו, בכל מקרה
אהבתי מאוד!
תודה :)