אל תכנסו >~< תאמינו לי לא כדאי

קרה לכם פעם ולא פעמים שאתם יושבים לבד עם עצמכם והשקט הזה שובר תדממה. בכמה רגעים לאחור אני יכולה להסתכל ולהגיד שהזמן זה הוא בעצם שקובע הכול 
הוא לעולם לא עוצר ולא מאחר ושיום אחד נגמר, ועוד יום , זה כבר סימן לשבוע חדש 
אני יושבת לבד פיתאום הכול חוזר בי 
ואני נזכרת בזה כאילו זה היה אתמול 
אימא החזיקה אותי בידה ואמרה לבורא עולם תודה , אבא נשק למצחי ואחז אותי עם ידיו הגדולות שחיממנו את ליבי 
וככה גדלתי . למדתי ללכת , למדתי לדבר , 
מי תינוקת לילדה תמימה שלא מבינה הגעתי למה שאני היום . 
השיר מתחלף מתנגן בראשי אני מעבירה את הכול לנוף ילדותי 
ליפעמים רגעים יפים ניראים כול כך גדולים שהם בעצם הכי קטנים . 
לפעמים רגעים כול כך אפורים ולא נעימים ניראים עד כדאי כך גדולים שמרגישים שאנחנו סגורים לא מדברים . 
אבל מה שידעו שרגעים שהיו לעולם לא יחזרו , 
השיר מתנגן.. אני נושמת תאויר הרוח נושבת על פני מלטפת את גבי . 
עוברת בי צמרמורת קלה ואני נושמת לרווחה . 
מסתכלת על השמים עננים מכסים אותם , 
הם צבועים בצבעי הקשת זמן השקיע 
הרגע הכי יפה , יוכל להיות רומנטי , אבל גם מאוד אישי . 
תמיד אהבתי להסתכל על השמים היה בהם משהו מסתורי הם היו מרגעים אותי בכול מצב גם עכשיו . 
עכשיו כשהלילה כבר ירד אני סופרת עוד כוכבים מהירים אני עוצמת את עיני ונזכרת בכול הרגעים . אז גם עם אני לבד יש משהו בלבד הזה שנותן לי להרגיש כמה עברתי כמה עשיתי והזמן יחלוף ואז במבט לאחור אני כבר הראה את עצמי עם בעל , ילדיים , נכדים הדמיון שלי ממשיכם למרחקים 
ולבסוף אדם בעצם בא לפה בשביל תפקיד למלאה תחליט לבצע פעולה שלא נסתיימה אז מקומי בעולם הזה לא תם ולא נשלם . 
לילה טוב …