אלינוריות
'חת 'חת, שומעים אותי?
יופי.
היי אני אלינור, תקראו לי אלי.
יש לי שאלה,
איך נראו האלינוריות שפגשתן עד עכשיו? או בסיפורים, איך הן תוארו?
אני יודעת שהן תמיד עם עיניים כחולות ונוצצות, כאלה שזוהרות בחושך מרוב יופיין! ושיערן, חלק ארוך וחום, בצבע ענברי שכזה.
האף שלהן, קטן ומתאים לפנים בצורה מדהימה! והפה, שפתיים דקיקות אך עם זאת בשרניות. כאלה שמתאימות לנשיקה חמודה עם הבויפרנד.
והגוף שלהן, רזה ומתאים לשמלות הכי יפות ומפוארות!
הו, האלינוריות…
טוב, אז תכירו אותי, אלינור דייר, בת שבע עשרה מנתניה.
יש לי שיער חום כהה ומתולתל, אחד שתמיד מאבדים עליו שליטה.
עיניי חומות ומוזרות. האחת יותר גדולה מהשנייה.
האף שלי, גדול עם גבעה במרכז.
השפתיים שלי, דלילות ורופפות.
הגוף שלי, אני שוקלת תשעים ושבע קילו.
אני מצטערת לשבור את המיתוס של האלינור היפה, אבל…
זאת אני
תגובות (3)
חחחח באמת הרסת עכשיו את האסוציאציה של אלינור…
המיתוס נולד משירו של זוהר ארגוב.
אההה-לינור, את יפהה כמו חמור…
ופנייך – השם ישמור.
למעט 'בויפרנד' – מה רע ב'חבר'?? – בניית דמות נהדרת.
הסיום נכון לדמות, אם כי מעביר מסר בעייתי.
המסר שהעברת: "אני לא מושלמת, וזה מה שיש. אני מקבלת את זה, ושכולם יקפצו".
המסר הרצוי: "יש לי מה לשפר. לא אשקוט עד שאצליח לשפר את מה שביכולתי לשפר".
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
אלינור בהחלט היה שם של בחורה יפהפייה בשבילי, אבל רק ברמת ההרגשה.
כלומר אני עם ה90 קילו שלי והשיער המתולתל והעיניים החומות המוזרות והבלתי שוות, יכולתי לכנות את עצמי בשם הזה ולהרגיש הכי יפה בעולם.
אז אלינור זו יותר הרגשה אני מניחה, יש משהו מאוד פואטי בשם הזה, רוחני כמעט.