איש מת

איש מת לא בוכה,
איש מת לא צוחק.
בקבר מתהפך לו איש מת חסר נשמה,
תועלת ממנו לא תהיה או הייתה.
בקבר שוכב לו איש מת.
בלי שום סיבה לתקווה,
בלי סיבה לחמלה בקבר שוכב לו איש מת לבדו,
כבר לא משנים לו החברים או המשפחה,
איש מת.
שנים שהוא שם שוכב, כבר לא נשאר ממנו לא עור ולא בשר.
ערימת עצמות רקובות, כל מה שנשאר.
אבל על ידו הימנית טבעת זהב יפיפייה,
ענודה על קמיצתו, על מה שנשאר ממנה.
איש מת לא זוכר את העבר ולא יודע את העתיד, אבל מי שנשאר מאחוריו,
מעל שני מטר האדמה הקרה האישה, הילדים, הנכדים והחברים, שם למעלה הכל זוכרים.
איך הוא בכה ואיך הוא צחק.
בקבר שוכב לא איש מת, למעלה האנשים שזוכרים אותו בחיים.