-אין שם-
כולם ידעו איך להתנהל לידה.
למען האמת זה לא היה כל כך קשה.
היא היתה חייכנית מצחיקה ויפהפייה.
אין אחד שלא העריץ את שמחת החיים שלה. כולם אהבו אותה.
אהבו לשמוע אותה ולראות אותה.
היא הייתה… מהפנטת. מדבקת בחיוך המדהים שלה.
הניצוץ בעיניים שלה היה כל כך זוהר.
היא הייתה נראית כל כך בסדר שאף אחד אפילו לא טרח לשאול.
היא הפסיקה לחייך. לצחוק או להצחיק.
הניצוץ הזוהר בעיניה נמך מיום ליום עד שכבה.
אף אחד לא ידע מה להגיד או לעשות בחברתה.
היא כבר לא נראתה כל כך בסדר ועדיין.. אף אחד לא טרח לשאול.
תגובות (3)
אהבתי!
אהבתי
אולי "אף אחד לא טרח לשאול" ?
זה קטע מאוד עצוב. הוא אמנם קצר, אך הוא עמוק ובעל משמעות. הרבה פעמים אנחנו לא מה שאנחנו נראים ועדיין מי שמכיר אותנו לא יטרח לבדוק מה קורה איתנו, או יעיר הערות פוגעניות ולא ישים לב שאנחנו כבר ממילא עצובים..
אהבתי והתחברתי למסר ולכתיבה =)