אין לי מילים
אם רק היית יודעת,
לא היית חושבת ללכת.
אם היית יודעת,
כמה אני אוגר
בלב,
לא היית הולכת.
אני יודע,
היית נשארת.
אבל את,
את לא יודעת.
ואני לא מסוגל לומר,
לא במילים.
ניסיתי לומר לך,
במעשים,
אבל את,
רוצה רק מילים.
ובמילים יקירתי,
את יודעת- אני לא טוב.
מה לעשות?
תגידי לי מה.
גם את שותקת,
רואה?
גם לך לפעמים אין מילים.
והשתיקה הזו שלך,
כל כך גרועה.
גורמת לי לרצות ללכת,
להתרחק,
בזמן שאני מנסה להתקרב.
כי אני לא מצליח במילים,
אין לי מילים.
ואולי,
יום אחד,
אלמד.
איך לאהוב אותך גם במילים,
ואז,
את תשארי.
תגובות (4)
אני רוצה להגיד לו שלא יאבד תקווה ושימשיך לנסות וללמוד איך לדבר אליה במילים, אבל הצד השני שבי תוהה האם זה שווה. הרי בדרך כלל מעשים שווים יותר ממילים, אז למה היא לא מבינה אותו?
אני קצת עצובה בשבילו, כי נראה שהוא אוהב אותה מאוד, אבל זה רק מהצד שלו.
בכל מקרה, אהבתי מאוד את הכתיבה שלך. מבנה מעולה, שורות קצרות אבל כל אחת מדויקת. נהניתי מאוד לקרוא.
היי ספיר,
אני ממש שמחה שגרמתי לך לחשוב על הסיטואציה, ואפילו להזדהות עם הגיבור ולרחם עליו.
אישית, אני מסכימה איתך. אני גם חושבת שמעשים שווים יותר ממילים.
תודה רבה על התגובה, ושמחה שאהבת :)
הי כותבת-כי-בא,
אני מזדהה חלקית עם הקטע. תמיד הייתי אדם שמביע אהבה והערכה יותר במעשים ופחות במילים. תמיד הרגשתי שמעשים מעידים יותר ממילים.
חוץ מזה, הרבה פעמים אני מרגיש שאני פשוט לא מוצא את המילים.
אהבתי את הפרדוקס בקטע. הדובר משתמש ברגע זה במילים כדי להסביר לבת זוגו כמה היא והקשר בינהם משמעותיים עבורו. התיאור שלו יפה, ואולי בדיוק מה שבת זוגו היתה צריכה לשמוע.
למעשה, אני חושב שזה מה שאני למדתי. כשאני מרגיש שאין לי את המילים, אני מתמלל את מה שאני מרגיש.
היי גיד,
מבינה אותך לגמרי, גם אני כזו.
יותר קל לי במעשים, מאשר במילים.
אני חייבת לציין, שבמידה רבה, עם הזמן אני לומדת יותר להשתמש במילים כדי להביע את מה אני מרגישה.
יכול להיות שזה בזכות הכתיבה, שעוזרת לי לארגן את המילים שלי בצורה יותר טובה.
ואולי זה כי התבגרתי או משהו.
תודה רבה על התגובה, ושמחה שאהבת :)