איך מתחילים?
אז אייך מתחילים ולמה כל דבר צריך להתחיל בשאלה,למה פשוט אי אפשר לזרוק איזה מחמאה שהיא תגיד לעצמה בלב ״וואא איזה מחשבה עמוקה״ וכמובן שהמחמאה תיהיה מציאותית כנה וגם מאוד נעימה אז מה אומרים? שוב פעם מתחילים בשאלה, ולמה זה קורה מישו פה יכול להגיד לה שאני מסתכל עלייה כבר כמה דקות ורואה את כל חיי ביחד איתה, ולא רק בגלל שהיא יפה והחיוך שלה כובש והצחוק שלה זה בידיוק הצחוק שאני רוצה לשמוע אחרי כל בדיחה שאני אספר לה ובכלל הלבוש שלה בידיוק הטעם שלי ואני יכול להמשיך עוד ועוד ואפילו לא לחצתי לה את היד אבל זה מרגיש נעים. אז מישו פה יכול בבקשה להגיד לה ,רגע אולי לא אל תגידו לה כלום זה לא גברי מצידי אז אני אלך אלייה אזרוק לה משפט, טוב אני לא אזרוק לה אני פשוט אגיד לה את זה יפה ואולי אולי היא ״תזרום״ ואולי היא לא אבל מה זה משנה אם לא תנסה איך תדע? עוד פעם שאלה? או שכבר זאת התשובה?
והסיכון שלקחת מה איתו וכל השאלות מה איתם וההתלבטות וכן ולא וכן ולא.
טוב דיי מספיק הלכתי הביתה אין לי אומץ להתחיל איתה כי היא לא לטעמי היא בכלל לא יפה והחיוך שלה ממש מכוער והצחוק שלה כמו של מכשפה וכל זה בכלל סתם, סתם איזה משחק שאתה הפסדת בו עוד לפני שהתחלת לשחק.
אז לא. עזבתי את הכל בצד שתיתי עוד לגימה מהכוס וניגשתי אלייה בלי משפט פתיחה ובלי משחקים רק אמת היתה לי בפה וזה..
©G.B
תגובות (0)