אורות העיר הרחוקים

יש משהו שאני נורא אוהב באורות העיר הרחוקים.
על מסלול המהיר של הכביש, הנוף מטושטש והדבר היחידי שרואים, זה את אורות העיר המהבהבים.
נקודות-נקודות זוהרות, ממלאות חלק גדול ומשמעותי מהנוף שמופיע מולי.
אי אפשר להסביר את ההרגשה שמחלחלת לתוכי ומפעפעת בי כשאני רואה את האורות הרחוקים.
כאילו אני עושה את דרכי למקום מיוחד או עושה את דרכי להרפתקה חדשה.
אך זה בסך הכל עוד נסיעה שיגרתית שהדרך בה חשוכה.
אבל עדיין הרגשה טובה מסחררת אותי כשאני בוהה באורות הרחוקים.
גורם לי לחשוב אולי על חיים אחרים, אם הייתי גודל במקום הזה, אם גם אני הייתי חלק מהאורות הנוצצים.
אך לבסוף זה נעלם, כשאני מגיע אל היעד ועוזב את הדרך החשוכה.
אז חיים אחרים או הרפתקה חדשה נעלמים במהירות מהמחשבה…