אווירה חורפית

הרוחות רועמות ושורקות בחלוני, רחשי העצים הזזים מושכים את תשומת ליבי.
סופה מתחוללת לה שם מחוץ לכותלי הקירות.
אני מדליקה את החימום, אוויר חם נפלט מהמזגן הלבן הקבוע בקיר.
לאט לאט מתפשט בחדר, מתפשט בחלל שבתוכי, מחמם אותי.
אני מתכרבלת בשמיכות, עוד שכבה ועוד שכבה, רק כדי לחמם את הגוף הרועד מקור.
או שבעצם זה שכבה ועוד שכבה כדי לכסה את מה שבאמת מפריע.
הריק הזה שבמרכז החזה, של הרגשה מוזרה של משהו מוזר שקורה.
אוזניי מקשיבות רק לשריקות הרוח הבלתי פוסקות, אני מקמרת את גופי מתחת לשמיכות, מנסה לחמם את עצמי כמה שיותר מהר.
אבל החלל הפעור, כמו אלפי קילומטרים של חלל פתוח מצנן אותי.
החורף הגיע, ואיתו ההרגשה הבלתי נסבלת של גשם.