אהבה, דבר מעיק

אהבה היא כלא.
אהבה בין בני זוג זה כלא.
אהבה זה מיותר, חסר טעם.
אהבה זאת סתם משהו מעיק.
אהבה זה להכניס מישהו לחיים, שמצפה ממני לשתף שאני בוכה, מתפרקת מאבדת את שפיותי. ואני, אני שונאת לשתף, לחלוקי את רגשותיי עם אדם אחר קרוב ככל שיהיה.
אהבה זה להסיר חומות ומנגנונים. ואני כה אוהבת את החומה שיצרתי ביני לבין אנשים אחרים, חומה שחוצצת ביני ובין העולם.
אהבה, זה סבלנות הרבה סבלנות. לנשום עמוק ולהירגע, להרגיע את הפיוז שעולה במהירות.
אהבה, זה להתחשב גם בצד השני לא לחשוב רק על עצמך, לעשות צעדים שישפעו על הצד השני.
אהבה זה לא לבבות, זר ורדים והליכה לעבר השקיעה.
אהבה זה כואב, מתסכל ומאכזב.
כה נחמד לי להיות כמו פרפר חופשי, בלי להיות מחויבת לעוד אדם.
הרי אהבה הזו שבהתחלה היא פורחת, גורמת ללב לדפוק, ללחיים להסמיק נגמרת בכאב גדול, גורמת לי להיות שבר כלי .
אני שונאת אהבה, עדיף להימנע ממנה.