אבדה
"כאב פתאומי חונק אותי מבפנים אני עומדת ופשוט בוהה לא מזיזה אפילו את קצות אצבעותיי.
אני מסתכלת על אותה נקודה כבר שעה.על אותה נקודה שבה מוצבת המודעת אבל.
אני מנסה לנשום אבל ללא הצלחה.אני זוכרת שממש לא שמעתי קולות מסביבי ואפילו לא צרחתי.פשוט אני זוכרת את הכאב והחנק שפקדו אותי" יונה קטעה אותי מסיפורי והגישה לי כוס מים "סליחה שקטעתי אותך.אבל אסור לך להתרגש" הנהנתי לה במהירות והמשכתי "אני זוכרת שמשהו עמד פתאום מולי ופשוט הרים אותי משם אני זוכרת שבאותם רגעים לא רציתי לראות אף אחד אפילו לא את בעלי רק רציתי לעמוד ושיד ארוכה מלמעלה תיקח אותי אליו.אני זוכרת שבאיזשהו שלב התחלתי לתקשר עם המתנדבים של מד"א זה היה איזה ילד בן 17 ועוד איזה ילדה שאני לא זוכרת את גילה ששאלו אותי שאלות ועניתי להם בקצרה.
אני זוכרת שהם שחררו אותי הביתה אחרי כמה בדיקות.השתחררתי לבית ובביקשתי מבעלי להשכיב את הבנות לישון כי אני צריכה עוד כמה זמן לעיכול ואז ישבתי לבד בבית האור בחדרים היה כבר כבוי וכולם ישנו ופתאום בהחלטה מהירה קמתי ולקחתי כסא ותיפסתי ולקחתי את סלסלת התרופות ופשוט בלעתי.הכל.כל מה שראיתי.אני זוכרת שהיתה לי סחרחורות נוראיות אבל בהתחלה הרגשתי די בסדר ופשוט שכבתי לישון בספה ו.."
פה תקעה אותי שוב יונה.
"אני חושבת שפה נפסיק.אני חושבת שאת החלק הזה לא תשתפי את כולנו.זה לא כל כך מתאים לפורום כזה.וגם אני בטוחה שיש עוד כמה בנות שרוצות לשתף נכון?"
אני הותקפתי בהכזבה שלא אוכל להמשיך ולשתף בהמשך הסיפור.
וכל הבנות קמו במשפט הקבוע "אנחנו אוהבות אותך אלמה" ואני בשקט לחשתי "תודה."
זה לא היה הפעם הראשונה שסיפרתי את הסיפור שלי.
אבל זה כאב בדיוק כמו בפעם הראשונה.
תגובות (7)
אהבתי!!!! הסיפור מרגש ויש בו מסתורין כזה של מה קרה לה שגרם לה לרצות להתאבד.
הייתי מציעה לך להרחיב קצת בתיאורים ולמרוח איתם קצת את הסיפור
לשחק קצת עם המחשבות שלה ולתאר אותם יותר
אבל זה ממש יפה ואהבתי!!
תודה רבה!!אקח את זה לשתומת הלב :)
אני אהבתי (ואין זה מפתיע אותי כלל)
שמתילב שבקשת פה לתגובות אז החלטתי להעיף מבט
בכל אופן אני אוהבת את הסוף ואיך שהצגת דברים
הדבר היחידי שמפריע לי ברמה די מטורפת זה הסיפור עצמו של הילדה.
זה כן כתוב טוב. נסחפתי. וזה הדרגתי
אבל משהו מאוד ילדותי תקף אותי שם והייתי רוצה להרגיש יותר הזדהות איתה
יותר םשטות מצידה. יותר צניעות.
אני כן רוצה לראות ולהרגיש כמה זה קשה מסחרר וכו ועשית את זה מעולה-
אז אולי מילותי מיותרות.
אבל… אולי קצת פחות לתת הרגשה שהיא.. מרחמת על עצמה? לאיודעת. משהו כזה~
מקווה שעזרתי ואם לא מקווה שאת שמחה על ההתייחסות (;
תודה רבה רבה על ההביקורת.
אשקח את זה גם לתשומת הלב!
מאוד אהבתי את הרעיון,
אבל לדעתי, כתבת את זה בעצם בגוף ראשון, מהמחשבות והרגשות של הדמות, זה אמור להיות יותר אותנטי ופשוט,
אני חושבת שכתבת את זה בצורה סיפורית יותר, שפונה לקהל וזה אמור להיות מחשבות ורגשות אישיות, זה קצת הרס לי.
אבל יפה מאוד.
תודה רבה ישראלית:)
לא כל כך הבנתי מה אמרת.
אני את האמת בקטע יותר רציתי לספר על התקופה שלה בבית משוגעים פחות על מה שהיא עברה לכן עשיתי את זה בתור שהיא מספרת במעגל תמיכה על סיפורה כאילו שתי סיפורים יחדיו גם חייה כרגע וגם על מה שהיא עברה.
אשמח אם תסבירי לי יותר למה התכוונת
החלטת בסוף להירשם לתחרות או לא?