אבא הביא את המחשב

אבא הביא את המחשב הביתה, הוא היה עטוף בתוך קופסא, אמא עזרה לו לפתוח את האריזה, היתה אריזה אחת גדולה ועוד כמה קטנות בשביל המקלדת והעכבר, והיו חוטים ודיסקים, אמא הביאה מדודה תחיה שולחן למחשב. יום לפני הם ניקו את הבית שטפו ופינו את המיטה הישנה של פינטו שכבר לא גר בבית למעלה מחצי שנה.

לפני שנה החליט אבא שחשוב שהילד יהיה משכיל ואמא הסכימה. כך החליטו ביחד שכל השנה הם יותרו על העיתון לשבת ולא יקנו מיץ מוגז אלא תרכיז ויחסכו כסף בשביל המחשב, ממילא זה לא בריא לשיניים, ובעיתון לא כתוב דבר, בסוף החודש שעבר היה מספיק כסף, והם קנו פנטיום 4, חדש, עם שני ג'יגה ראם, וכרטיס טלויזיה, ועוד כהנא וכהנא שכלולים לבן הצעיר.

כשהשילו את האריזות חיפשו את הפרוספקט להרכבת המכשיר, חיפשו בתוך הקופסא הגדולה, חיפשו בקטנה, ולבסוף מצאו חוברת עבת קרס באנגלית, יפנית וספרדית, בלי תמונה אחת אפילו. אבא הוא טכנאי, לכן הוא לא דאג, הוא חיבר את המחשב לחשמל, את המסך העמיד על השולחן שהדודה תחיה הביאה, וחיבר גם כן לחשמל וחיפש את הכפתור להפעלת המכשיר, אך הכפתור לא נמצא, אל דאגה, התקשר אבא אל החנות לומר להם שהמכשיר פגום, ושאן בעיה, נחזיר ונחליף, לאחר אי אלו תחלופי מילים נמצא הכפתור בצד האחורי של הקופסא הגדולה, שהסתבר כצידו הקדמי של הקופסא. אין בעיה, הפכו את הצדדים ההורים ולחצו על הכפתור, המכשיר הרעיש מעט, וכלום לא קרה, טוב, אולי לוקח לו זמן להתחמם, אמרה האם, בוא נשתה קפה בנתיים.

כשהבן שב הביתה הראו לו הוריו את המחשב החדש, הוא מאוד שמח, חיבק ונישק את שניהם, הניח את הכדוררגל בצד, והחל במלכאת ההרכבה, את החוט הזה חיבר לכאן, את ההוא לשם, חיבר את המקלדת, הרמקולים, ואת העכבר שם על השולחן. ואז הוא לחץ על הכפתור.
התבוננו ההורים בבם הגאון ועלזו. הקופסא הרעישה, ועל המסך נגלו תמונות נעות, הבן הזיז את העכבר מצד לצד, והיה מאוד מרוצה.

הלכו ההורים לסלון, להמשיך לשתות את הקפה, אחר כך ראו את חדשות מבט, לאחר מכן החלו במלאכת הכנת ארוחת הערב, ואז קראו לבן לבוא, אבל הוא היה עסוק, עם המחשב, אז הם הביאו לו את החביתה עם הגבינה והמלפפון, אל החדר לבל יפריעו לו, ואכלו להנאתם את ארוחת הערב, לאחר מכן, פקדו על הילד ללכת לישון, ופרשו למיטתם.
וכך יום אחר יום, הילד חזר מיד מהלימודים הביתה כדי להספיק לשבת במחשב ולהרחיב ידיעותיו, בערב האוכל הוכן, הילד נקרא להתפקד אל השולחן, אבל היה עסוק בהרחבת אופקיו במחשב, הארוחה הוגשה לחדר, אפילו על שעות השינה ויתר, מאוד חרוץ הילד חשבו הוריו.

אך אנחנו יודעים את המשך הסיפור, הילד כבר לא פגש חברים, לא התרכז בלימודים וישב יומם ולב לשעשע נפשו בצעצוע החדיש, הילד לא ידע תענוג גדול ממנו בחייו, מפלצות וחיילים, חייזרים ובני כלאיים, כך כילא חודשיים, עד שההורים החלו לחשוד בזעטוט המתבגר וביקשו ממנו להראות לו משהוא מנפלאות המחשב, הילד שמח לשתף את הוריו, ואראה לאביו אך מזיזים את העכבר, אך פותחים את החלון ובסוף גם אך מרביצים לביריון, ולאם גם כן, אך משתמשים במנוע חיפוש, אך מוצאים תבשיל, והכל כך מהיר ויעיל.
ואז אבא רצה קצת לנסות, אבל הוא קצת איטי, אז לקח לו כמה שעות, קראו לו לאכול, אבל הוא היה עסוק, עם הביריון, לכן את הגבינה ופרוסה הביאו לו לחדר לאכול, אבל האם ביקשה אם אפשר יש לה עוגה להכין, אולי אפשר רק כמה דקות למצא את החומרים, וכך, התחילו להם פרק חדש בחיים.