you never andrstent me
קמתי בבוקר עם אותו מצב רוח רדוד המחשבות חזרו .
המחשבות על שומן , דיאטה , הרזיה . אף פעם לא הצלחתי להעיף את המחשבות האלה מראשי.
תמיד כשניסיתי זה רק הפך ליותר גרוע .
כבר כמה שבועות אני מנה לעשות דיאטה נורמלית אבל זה חוזר על עצמו כמה ימים והכל נהרס .
הבולומיה פשוט הורגת את עצמי , מחלה באמת בת זונה . אבל אני לא אוכל להפסיק .
ההקאה אחרי האוכל התשישות וספורט כפייתי כמה פעמים בשבוע . מתחננת לרדת במשקל אבל זה לפעמים לא קורה .
אני כל כך לא סובלת את עצמי הכאב , הדיכאון ,השנאה עצמי .
אף אחד באמת לא יבין אותי , אחרים יגידו פשוט תפסיקי עם זה , אבל זה בלתי אפשר מפעם הראשונה שזה קרה זה נשאר לכל החיים ….
תגובות (1)
אני מבינה אותך. יש לי דבר שונה אבל אחר (אני כל כך שמחה שאין את התגובות בצד עכשיו, שלא יוכלו לראות את זה.. כלומר, יוכלו לראות את זה, אבל פחות אנשים..)