The Air

נעמדת על פסגת ההר, ידי פרוסות לצדדים והרוח הקלה והקרירה מלטפת את פני ואת גופי, מעיפה את שערי החום והארוך, עייני עצומות, מתענגות על משבי הבריזה הקלה שמתנגשות בנעימות בפני.
ראותי מלאות באוויר ההרים הצלול, ציוץ הציפורים מגיע לאוזני, בעוד אני רואה שני פרפרים כתומים יפיפים עפים לנגד עייני.
השמים הכחולים והנקיים מעננים מרחפים מעל ראשי, ועצי האלון מקיפים אותי.
סוף סוף מקום שקט.
סוף סוף מקום ללא רעש וכל נפש.
סוף סוף אוויר.