אני מרגישה כל כך חופשיה. סוף סוף אני מרגישה חלק ממשהו! כל פעם בשנה הזאת שכרגע יש לי צמרמורת לחשוב על זה. הרגשה שאת מרגישה חלק מהחיים של אחרים.. את […]
נראה לי שחטפו את המוזה שלי וירו לה בראש. כן, עד כדי כך גרוע. הגעתי למצב שבו את יושבת מול המחשב עם דף של וורד פתוח והצ'וקולוקו המעצבן הזה מהבהב […]
זה לא רק היום וזו לא רק תקופה, תמיד הרגשתי קצת מוזרה מכולם,קצת אחרת. אף פעם לא ידעתי לשים את האצבע על מה שונה בי,אולי זה בגלל שגדלתי קצת אחרת […]
The night has not begun yet, but the sun was nearly gone. My head started to ache from the constant chatter. Among the loud words my voice was merely a […]
אמא ואבא היקרים. אני בת שמונה עשרה וחצי היום בדיוק. ״סיימתי״ את כיתה י״ב לפני כמה ימים ועדיין יש לי עוד כחמש בגרויות לסיים לפני שאני אקבל תעודת בגרות ואתגייס […]
אז אני בת 18 כמו כל נערה מתבגרת שבקרוב מתגייסת. הרבה אומרים לי שאני מיוחדת אבל אני לא אבין באיזה מובן? במובן שאני שומרת על עצמי או במובן שיש לי […]
את שואלת את כל השאלות שעליהן אני לא יכולה לענות.כשאת שואלת אותי על אבא ואיך אני מרגישה לגבי זה שהוא נמצא אני לא עונה, וזה לא בגלל שאני לא רוצה […]
אני מרגישה שאני נחנקת. שהרבה עיניים נעוצות בי ואני לא יכולה להרים את הראש מהרצפה.. הם מסתכלים עלי בלגלוג , לפחות זה מה שהמוח שלי אומר לי. אני לא יכולה […]
אנשים חושבים את מה שהם רוצים. מדברים ולא תמיד לטובה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני הייתי במרכז של כל הסיטואציות האלו. אנשים הפלו אותי בגלל מי שאני… בגלל התחביבים […]
היום בדיוק בתריך 3/7/15 דיברתי לראשונה מזה 10 שנים עם אבא שלי. אבא שלי חי בחול ודיי קשה בלעדיו אני לא יודעת מזה אבא כל כך אני לא זוכרת איך […]
הדרך מראמאללה לירושלים מתחלקת מהר יותר מתחת לגלגלים, גם משום שמאבדים גובה וגם משום שעוזבים מאחור עולם של אי ודאויות וחוזרים לתחום הברור. בכניסה לתחום המושב ניצבים שומרים ועומד מחסום. […]
חלק ד אני בדרכי חזרה. שק שינה מגולגל חוצץ ביני ובין קרעי הזכוכית הטרופה ומשקפי שמש סוככים על עיני. אי אפשר למהר, כי אז גדל קצב נשירת הרסיסים והרוח האכזרית […]
חלק א 3.6.97 קול המעיכה הפצפצני הוא רק סיומו של מירוץ שמתחיל ק"מ או משהו קודם לכן. כמטחווי שאיפת סיגרה מפיתחת נווהו של יעקב פורצים חולות המזרח התיכון הפרוע לכביש, […]
בכיתי ביום ההולדת ה-20 שלי כי היה לי עצוב , כי הייתי עצובה כי אני לא מרגישה שהצלחתי להשיג שום דבר בשני העשורים האחרונים כי אני לא מרגישה שאני מצליחה […]
נותר לי רק עוד דבר אחד להאמין בו, קוראים לו אהבה, ההרגשה הזאת שכולם מחכים לה בטענה שהיא נפלאה ומיוחדת, ההרגשה הזאת שאמורה לגרום לי להיות מאושר. אני מעולם לא […]
בואו ותקשיבו לסיפור על ילדה , ילדה שאוהבת פרחים וכוכבים בניגוד לחוקי החברה. שהייתה קטנה כל הזמן סיפרו לה סיפורים על כוכבים,אוי כמה שהם נהדרים, כל הבנות אוהבות כוכבים. אמא […]
כשאני עם המצלמה ביד אני מרגיש לכמה רגעים רגוע וחסר דאגות, כשאני עם המצלמה ביד אני מתחבר לטבע, כשאני עם המצלמה ביד אני כבר לא מרגיש בודד, כי המצלמה לא […]
אני משתגעת. אני רוצה לצעוק, לצרוח, אני רוצה לברוח מכאן. אני רוצה שיעזבו אותי בשקט, אני רוצה להפסיק עם כל המחשבות, אני רוצה להפסיק לשבת מול המחשב ולכתוב את זה […]
"זה או אני או הוא" בתור ילדה בת 15 עם אמא חולה ואבא.. שלא ידע להכיל את המחלה שלה, ולא ידע להתמודד ולגדל אותי ואת אחותי ואחי החיים היו בשביל […]
קשה לי. אני לא בימים הכי קשים בחיים שלי, אבל כן קורים כל מיני דברים. ואני מנסה להתגבר על העבר שלי, ואני לא מראה את זה שקשה לי, אני לא […]
זה היה יום שבת. יום הולדת של חברה נורא טובה שלי. לשם הגענו אני וכל החבורה. הגענו עשינו שמח והיא שמחה נורא. ישבנו בגינה צחקנו זללנו חטיפים ופתאום היא באה […]
בדיעבד אני מבינה שהוא ילד מטומטם, ושלא הייתי צריכה להתייחס, אבל עדיין… זו טראומה. אני עדיין רואה את ההודעה מול העיניים שלי, ומתאפקת לא לבכות. אז מעשה שהיה כך היה […]
נכון, זה מוזר לך. אולי אתה פשוט לא רגיל אבל אני כן. אני אוהבת אותך כל יום, כל שעה וכל דקה אז זה כבר בא לי בטבעי. כל כך רוצה […]
הטימטום האנושי. אני מרגישה כל כך עצובה שאני חלק מהאנושות הזאת. התאכזבתי מהמון אנשים, על דברים פי כמה וכמה יותר גדולים ממה שקרה, אבל זה, היה הדבר הכי מפגר, מטומטם […]
לפעמים מתחשק לי לצרוח. לצרוח כל כך חזק עד שאהיה צרודה למשך שבוע, אולי שבועיים. לצרוח את כל הדברים שלא אמרתי, שלא כתבתי, שלא העזתי להוציא ממוחי העלוב, שנתחבו לפינות […]
בסוף השנה, המורה ביקשה מאיתנו לכתוב לה משוב, על נושאי הלמידה שלה ועליה עצמה. אז כתבתי לה מכתב. מה שפורסם פה זהה כמעט מילה במילה למה שכתבתי במכתב האמיתי. "חומר […]
לחברתי הישנה. אני כותבת לך את המכתב הזה במחשבה שלעולם לא תקראי אותו. אני רוצה להגיד לך כמה דברים שלא אוכל להגיד לך במציאות. קודם כל, אני צריכה שנייה לקחת […]
״אני אוהב אותך״ הוא אמר לי, גורם לצמרמורת נעימה בכל גופי. ״מה קורה איתך?״ הוא שאל באדישות, ככל הנראה מבין את הבעת פני. לא עניתי, השפלתי את ראשי אל הקרקע, […]
בכל פעם שאני נוגע בקרומי העור, בכל פעם שאני מעביר דף, בכל פעם שמילה קופצת לעיני, אני בוכה. הזכרונות מהילדות מתלאים בגעגוע עז להיות לידך, להרגיש שוב פעם נאהב, להרגיש […]
יש רגשות שאי אפשר להסביר, הלב מותש הדמעות זולגות. את מנסה לחייך עם עיניים מאוכזבות. לא מאמינה ששוב נכשלת. כמה פעמים האמנת : זאת הפעם האחרונה, מעכשיו אני שונה, הולכת […]
סיפורים אישיים אלו סיפורים שהמחבר לקח בהם חלק פעיל, אלו יכולים להיות סיפורים בעלי מסרים אישיים המבוססים על ניסיון חיים של הסופר, או התנסויות אישיות. בד"כ הסיפור מתאר מקרה, או סוג של גילוי של סוד אישי אשר המחבר רוצה לשתף עם הקורא.
סיפורים אישיים באים ללמד אותנו מה שאחרים כבר למדו על בשרם, אין שיעור טוב יותר מאשר האדם שמספר את הסיפור שלו על ניסיונו האישי.
סיפורים אישיים יכולים לשמש כאזהרה או שיעור לחיים, המחבר מנסה בד"כ להציע דרך אחרת לקורא בכל נושא שבעולם : אם זה בצורת ההסתכלות על אירוע מסוים או בצומת דרכים, או סתם איך להכין עוגה. אפשר ללמוד המון מסיפורים אישיים ולפעמיים סיפורים אישיים מהווים גם מקור השראה או אפילו דוגמא למקרה שאפשר להזדהות עימו.
בכל מקרה סיפורים אישיים יכולים להוות מתווה לחיים טובים, הכל תלוי איך לוקחים אותם. לפעמיים עצם כתיבת הסיפור האישי יכולה להוות מעין בחינה פנימית ואישית של אותו מחבר כלפי עצמו והסביבה, מכתיבת הסיפור ניתן לקבל הרבה תשובות ואף לראות את התמונה הגדולה.
הסיפור האישי הוא סוג של יומן אשר המחבר חושף בו פריטים אישיים, דילמות, מחשבות ואפילו שאיפות . המחבר מנסה להבין מה הסיבות והדרכים שהובילו אותו לאן שהוא היום , מה הוא היה צריך לעשות, מה הוא היה עושה אחרת כדי להימנע מן המצב שבו הוא היום.
המחבר רוצה לעביר את המסר שלו דרך סיפור אישי , כך שכל מי שנמצע בסיטואציה שבו הוא היה יוכל לקבל רעיון, הכוונה ומושג מה לעשות.
סיפורים אישיים לא חייבים ללמד ולהעביר מסר כל שהוא, כל הרעיון שהם סיפורים שמקורם בעולמו האישי והמציאותי של הסופר, וזאת המשמעות של הסיפור האישי.
