בסוף כל יום אני מחבקת את עצמי ומלטפת ומשחקת לעצמי בשיער בדיוק כמו שאתה היית תמיד עושה לי עם החיוך הקטן שלך כשהיית רק נוגע בי והנשיקה היבשה והקטנה שהשפתיים […]
סבא היקר, לאחרונה לכתוב לך מרגיש לי קצת מוזר, קצת לא מוכר. כמו לכתוב מכתב לאדם זר. שלוש עשרה שנים עפו להן ככה מהר, צריך למהר, להספיק הכל לפני שניגמר. […]
אבותינו היו ביישנים קדמונים ונבונים ולא ראוותנים ואת שמותיהם בצורה סודית חותמים טובה הייתה דרכם ונכונה ידעו הם את דרך השם הנבונה כן, היו הקדמונים בעלי בינה ואני יודע, שאני […]
אני מסתכלת עלייך מרחוק ואתה לא מרגיש, אני מסתכלת ואתה פשוט אדיש… אני מסתכלת עלייך עם חבריך.. אני פשוט עומדת ומקשיבה מקשיבה לדברייך… רק תזכור שאני אוהבת אותך מאוד אל […]
יפה שלי, זוכר שלפני שלוש שנים, שכבנו על המיטה אצלך בחדר ופתאום נגעתי לך באף ואמרתי שחטפתי אותו ועכשיו הוא שלי? ואז אמרת לי, "טוב אז גם אני רוצה איבר […]
זה קשה מכשחשבתי, הרצון המטורף לשלוח הודעה. ההבנה שאני יצאתי הרעה, אבל רעים לא אמורים לבכות, הם רק רוצים סוף שמח, אבל בסוף הזה שלנו, אין גיבור ונסיכה. רפונזל נשארה […]
כל דבר שיכול היה להשתבש, השתבש. ועכשיו אני מנסה רק לשמור על עצמי מעל לקו המים, כואב לי בכל הגוף, אבל אני לא נותנת לכאב להטביע אותי. וזה קשה. קשה […]
בובת מריונטה. היא מתנועעת לקצב הידיים שאותה מזיזים, היא בובת מריונטה, בעולם שלה אין חוקים. היא נעה לכל עבר, לשמאל, לימין, הולכת על שפת הנהר, אך בתוך ליבה משהו נשבר. […]
"לחלוק אהבה זה לא להפסיד חלק ממנה, אהבה היא אינסופית" (פיטר ראביט) הייתי צריכה קצת זמן לעצמי, עם עצמי. לבכות, להתפרק, להטיח את הראש בין הידיים, לצרוח. כל הכאב הזה […]
"יומני היקר…" כתבתי אז, "יומני היקר שלום, היום היה היום הכי מושלם בעולם" חיברתי אז, וכיום? כיום אני כותבת, זה נכון, כיום אני גם שרה, רוקדת, לומדת אבל… פחות נהנת. […]
אהובה יקרה, מדוע אינך יכולה יותר לראות את את הטוב, היופי השקט והלב המלא שאת נותת. לא רק לי אך לכולם, את אהובה. לא רק על ידי או על ידה […]
איך יודעים מה? שואלים. ומה עושים כדי לשאול? פותחים את הפה הארור ומוציאים קול. אבל זה לא מצליח יותר מדי. המילים נתקעות איפשהו שם בפנים. כמו אבנים הן חונקות ושורטות […]
אני לא אשלח לך את ההודעה הזו, אני חשבתי שהכרתי אותך. חשבתי שמצאתי בך משו שלא מצאתי באחרים. סחפת אותי ברגש. הרגשתי כמו ברכבת הרים. הכל קרה מהר כל כך. […]
ואני בן אדם כזה שדוגל בלחיות את החיים. לנסות הכל מהכל, לטעום להריח לראות ולהרגיש. בעיקר להרגיש. את חושבת שהבחור ההוא נראה טוב? תהיי איתו. יש מסיבה? תשתי. אין מסיבה? […]
נשמעו צעקות מהסדרון….. הצילווו הצילווו!שמישהו כבר יעוזר לעזעזל! זה היה דורון תלמיד כיתה ט,הוא שכב על הרצפה ליד המדרגות ופשוט צעק…. ומפניו ירדו דמעות. ששאלתי אותו מה קרה הוא ענה:"נפלתי […]
היה זה יום גשום וסוער באילת הרחוקה , טיילתי לי עם אחותי ובת דודתי . הלכנו והלכנו ונזכרתי בסיפור קצר . אז סיפרתי להם את המעשיה הסיפורית שנזכרתי בה , […]
אני הולכת לי יחפה , בנחל החיים… שוטפת את פניי, מוחה את דמעותיי , הנה יבוא לו יום חדש..והוא יהיה מתוק כדבש.. לא ידעתי עד כמה אכזרים הם, המים בנחל […]
עוד שבת עוברת ועלייך אני שוב חושבת ואז אני שוב נשברת כי כנראה אני שוב מדמיינת.. ואיך בך אני שוב נזכרת איך הסתכלת עליי, בעיניי ועל האהבה הזו אני מתאבלת […]
לפני שנה. עמדנו בשקט מחובקים. דיברנו על פוליטיקה ואיך לשפר את המצב. איך להיות דור אחראי יותר. עמדנו לחזור הביתה מריצת "לזכור את הנופלים". הרגשתי שעשיתי משהו מיוחד, משהו שאכן […]
אני רוצה שהכל יחזור להיות כמו פעם. אני זוכרת את הרגע הזה שאני הייתי עם מישהו, וגם לו הייתה חברה. אני לא יודעת למה הוא החליט פתאום להתחיל לדבר איתי, […]
וזה היה רגע קצר עיניי נפלו עליו כשהוא עבר בהשתאות ובחשש חשבתי על כל הדברים שנוכל לעשות שהוא יעשה לי ואני לו אפילו כשכבר לא ראיתי אותו עוד פנטזיה מלאה […]
אני שונאת את העובדה שלפעמים אני משחרת, מרשה לעצמי להנות מהרגע, ושוכחת לשבריר שניה שהוא זמני. שונאת את כל מה שקרה בתקופה האחרונה, שהשפיע עליי בדרך זו או אחרת, והאוויר […]
את כמו קטע כזה משיר, שהשיר מתחיל והוא סבבה ומתוק, ואתה חושב שהוא יהיה סבבה ומתוק עד סופו, אבל פתאום יש צרחת תופים איומה של הרבה תופים וגיטרות, ובבת-אחת שקט, […]
בכל פעם שאני מגיעה לשם, צצות בי המחשבות ממה זה נגרם? היחס הכואב, הזילזול שנודף, הדיבור השקט, שאומר בליבו "מתי היא תלך?". לא יודעת מה לך לומר, אילולא ידעתי למה, […]
קולך עדיין מהדהד בראשי, המספר רכב שלך עוד לא יצא ממוחי. הדיבורים הקצרים איתך, הבדיחות קרש המשונות שלך. לא יודעת, אני לא מצליחה לשכוח, תכריחו אותי, אתה לא יוצא לי […]
מבחוץ הגשם מזכיר לי שהחורף הגיע, וזו קצת הרגשה קסומה שמזכירה את הימים בהם הייתי יושבת ומחכה לסנטה קלאוס שלא יאכזב אותי גם השנה. והוא תמיד אכזב, אבל היום זה […]
והדמעות זולגות כמו גשם כשאני הולכת ברחוב.. עלי שלכת יורדים ואת כל כולי עוטפים.. ואני רק שואלת, לאן הולכים הפרחים הנעלמים שהיו עליי תמיד שומרים? לאן הפרפרים שאותי מקיפים, עפים.. […]
אומרים שהטקסטים הכי יפים נכתבים בזמנים הכי קשים, ברגעי שפל, בדמעות הכי מרות שידעה האנושות. אז איך זה שאני מרגישה את "כל זאת ועוד", אך לא מוצאת את המילים הנכונות? […]
אני מבינה למה אתה לא מבין אותי, ולפעמים המילים נתקעות לי בגרון ואני מרגישה שלא יוצא ממני כלום. לא מילים ולא אמפתיה, כלום ריק כזה שאני טובעת בוא כשהדברים מתחילים […]
בס"ד אני נכנסת הבייתה, היא שוכבת על הספה כרגיל, חסרת מוטיבציה. זוהי אחותי, אחותי הקטנה. אני ניגשת אליה, מנסה להצחיק, מנסה להציק, שתוציא רגש כלפי חוץ, שתראה לי מה מציק. […]
סיפורים אישיים אלו סיפורים שהמחבר לקח בהם חלק פעיל, אלו יכולים להיות סיפורים בעלי מסרים אישיים המבוססים על ניסיון חיים של הסופר, או התנסויות אישיות. בד"כ הסיפור מתאר מקרה, או סוג של גילוי של סוד אישי אשר המחבר רוצה לשתף עם הקורא.
סיפורים אישיים באים ללמד אותנו מה שאחרים כבר למדו על בשרם, אין שיעור טוב יותר מאשר האדם שמספר את הסיפור שלו על ניסיונו האישי.
סיפורים אישיים יכולים לשמש כאזהרה או שיעור לחיים, המחבר מנסה בד"כ להציע דרך אחרת לקורא בכל נושא שבעולם : אם זה בצורת ההסתכלות על אירוע מסוים או בצומת דרכים, או סתם איך להכין עוגה. אפשר ללמוד המון מסיפורים אישיים ולפעמיים סיפורים אישיים מהווים גם מקור השראה או אפילו דוגמא למקרה שאפשר להזדהות עימו.
בכל מקרה סיפורים אישיים יכולים להוות מתווה לחיים טובים, הכל תלוי איך לוקחים אותם. לפעמיים עצם כתיבת הסיפור האישי יכולה להוות מעין בחינה פנימית ואישית של אותו מחבר כלפי עצמו והסביבה, מכתיבת הסיפור ניתן לקבל הרבה תשובות ואף לראות את התמונה הגדולה.
הסיפור האישי הוא סוג של יומן אשר המחבר חושף בו פריטים אישיים, דילמות, מחשבות ואפילו שאיפות . המחבר מנסה להבין מה הסיבות והדרכים שהובילו אותו לאן שהוא היום , מה הוא היה צריך לעשות, מה הוא היה עושה אחרת כדי להימנע מן המצב שבו הוא היום.
המחבר רוצה לעביר את המסר שלו דרך סיפור אישי , כך שכל מי שנמצע בסיטואציה שבו הוא היה יוכל לקבל רעיון, הכוונה ומושג מה לעשות.
סיפורים אישיים לא חייבים ללמד ולהעביר מסר כל שהוא, כל הרעיון שהם סיפורים שמקורם בעולמו האישי והמציאותי של הסופר, וזאת המשמעות של הסיפור האישי.
