אתה מתחיל לחשוב ונכנס ללופ מרגיש שאתה כבר חנוק המחשבה היא כמו מבוך זה לא יהיה קצר, זה יהיה ארוך את הבדידות אתה מרגיש חושב באיזה מצב רגיש אתה נמצא […]
אחי אני אכתוב את זה במגילה אבל זה יהיה חד משמעי. אני מאז מה שקרה עם המשטרה ניתן להגיד בטראומה קשה….זה היה שיא השפל בחיי,יותר מהסטוצים מהמציצות והבן 50, ממבחנים,בית […]
מובילאיי אבינעם קליין, 12.4.2019 [email protected] לפני כארבעים וחמש שנים נסעתי במכונית הלארק שלי ופניתי שמאלה מרחוב הרצוג בשיכון בבלי בתל אביב לדרך נמיר. אחרי כמאה מטרים בתוך דרך נמיר, הבחנתי […]
תמונה היא פחות משנייה בזמן, התמונה שאני צילמתי ושלחתי בקליק לכל העולם רוצה לספר לכם אנשי הפייס (facebook) שאני הייתי שם. במקום הכי מקסים בעולם עם האיש הכי מכשף בעולם […]
רציתי לומר לך עם יד על הלב, קשה לי! טוב את זה אתה כבר יודע.. כי דיברנו על זה, יותר נכון רק אני דיברתי.. אתה פשוט יושב ומביט בי זה […]
יום הזיכרון היום. בעצם יום הזיכרון האחרון שלי כתלמידה. הצליל העמוק של הצפירה מצליח לחדור עמוק אל מעמקי הלב, והפעם בשונה מפעמים קודמות, הצפירה תופסת מקום אחר, חדש. מקום כזה […]
פעם חלמתי שאני עומדת עירומה בתחנת אוטובוס, ואנשים לבושים עוברים ומביטים בי ואני עומדת עירומה בתחנת אוטובוס. אז נפערות עיניי, ואני צועקת מרה כדמותה של משוגעת, סימן אזהרה! והלבושים כמתבקש, […]
היא נעמדת, ונושמת נשימה עמוקה כזו. היא שואפת כאב ונושפת כאב והכאב של העולם כולו אופף אותה ומכיל אותה ומוכל בתוכה. היא אוחזת בדף ומתחילה לקרוא את משפחת השכול של […]
היום אני בת-21, ואני עדיין חושבת עליך מידי פעם. הייתי אז בת-16, ואתה בן-17, רציתי את הכל איתך. נזכרת בזה עדיין וכואב לי בלב. אני יודעת שאני לא צריכה להיות […]
אני מתקשה לאהוב，בעיקר את עצמי אולי כי איבדתי עניין בתחביבים של החיים אולי כי השגרה התעלתה על עצמה. כל מה שאני יודעת זה שהתרחקתי.. ובכל יום שעובר אני מתרחקת עוד […]
התלבושת מוכתמת דם יבש ישן עוד רגע תהפכי לתמונה מטושטשת עוד רגע ייסגר החלון הפתוח שניצב הוא אל מול מיטתי ספריי קודש על שידת הארון פריטים בסיסיים מקשטים את החדר […]
מכה מחשמלת של צלקות, כאב כפול של חמישים מלקות. אכזבת את בני בריתך בעולם, כל הטוב שהיה בך כבר נעלם. לא יעזור לך לדפוק את הראש בקיר, כבר לא ישנה […]
אז מה זה להיות שמנ/ה? לחוש חוסר בטחון עצמאי זה ללכת לחנות בגדים כשאת בת/בן 10 אומרים לך שאין את המידה שלך אצל ילדים את צריכה ללכת לחפש אצל הנשים/גברים […]
כאילו ללב יש רגליים, אני מרגישה אותו בועט את החומות שמסביבו ומשחרר לחופשי את כל מה שכלאתי בתוכו. הכל צף- הפחד שלי מהלא נודע שקרב ובא, הכעס שלי שהתחיל לבעבע […]
טל לא שמרה בסוד את זה שיש לה קרחת מתחת לכובע, היא לא התביישה בזה, אפילו פעם אחת היא הורידה את הכובע בפני כל הגן… זה היה קצת מפחיד לראות […]
פרק א היא חשבה שהיא מאושרת. היא חשבה שכל מה שיש לה הוא בוודאי מספיק. לא דימיינה לרגע ש"היא" תשתנה, שכל העולם שלה התהפך עליה ברגע שהיא תראה אותו. אשה […]
צועדים בחשכה אפלה מוחלטת אל עבר הנודע מראש. חלומות נתווים בידיי בידי כל אדם שליבו חדל לפעום לשנייה. בכוח הזה נוכל להשתמש בכדי לשכתב את העולם השני הנבנה בדמיונו של […]
א. חבל על הזמן פתאום נחתה הבשורה. עייפו כבר האוזניים, קהו העיניים ודהה השיער הנערי. לא עוד הפסד, שער עצמי אידיוטי במשחק ביתי, חבורת כרסתנים מפצחי גרעינים המרעימים בקולם על […]
אני מנסה לשכוח ולשקוע למציאות שונה, אני רואה שוב ושוב את אותה הסדרה. לשמוח בשמחתם, להרגיש בכאבם, אולי אני ירגיש יותר בטוחה איי שם. מה חשבתי? שזאת באמת המציאות? אנשים […]
אני חייבת להגיד שאני לא מדברת ככה אף פעם זה אומר לא חושפת רגש אני אחת שקטה כזאת נו מופנמת אם תרצו איתי להתחיל שיחה רוב הפעמים היא תסתיים מהר […]
בצד, מעבר לדלת ואני רק בת 6 בערך , אני שומעת את הכעס בגרמנית של סבתא. היא משברת ואזה פרחונית מפורצלן ברוגז מופרז, מסתובבת סביב עצמה וידיה מרביצות על הלחיים.. […]
פרידה שכזו/שלומית קלדרון שתיהן נעלמו בגזירה אחת מחיי. שתיים שהן אחת, אחת שהיתה לשתיים. לחילופין הופרדו ולחילופין אוחדו ונקלעו יחדיו לחבל אחד עבה כחלת שבת שזופה, מלטף ברוך את צוארי, […]
יום א' – אמא עליזה חוזרת מלהיות זבנית בסופר,מתעטפת בסינר, קולפת בצל, דומעת ומוסיפה המון שום. כל זה נזרק למרחשת עם המון חתיכות שומן טוסיק של עוף. הריח האהוב קורא […]
שקט כאן, וככה אני אוהב את זה. חשוך כאן, ועדיין מתחבר לזה. לבד לי, וככה טוב לי. כשאני מתרחק מהאורות שבחוץ ונותן לאורות הקטנים שבתוכי להאיר, ביישנים, צנועים, מרחפים הם […]
הזמנתי אותך לדרינק, נשוחח על סופו של העולם. אתה שומע? ניסיתי, זה כמעט צלח. אני לא פילוסוף, אבל אני מנסה. את שומעת?, ניסיתי וזה הדרדר. אתה שומע?, אני במקום חשוך […]
שכבתי על המיטה שמעתי את קולה לוחשת לי "איפה אתה?, קר לי פה, לבד לי פה, אני מרגישה כל כך בודדה מה זו ההרגשה הזאת? תעזור לי.." שמעתי את הלחישות […]
הבנתי שאנשים רואים זה את זה באופן שונה משאני רואה אותם אחרי שדיברתי עם כמה שיותר מהם. הם אמרו שהם מפחדים ממבטים, חלק אמרו ששונאים המוניות, חלק אמרו שאנשים מכעיסים […]
דוסית. מילה כל כך קטנה לדבר כל כך גדול. העולם שלנו מתעסק כל היום במשפט לקבל את השונה, אבל הם שמים לב רק לאנשים שהשוני שלהם בולט. בעלי מוגבלויות, עיוורים, […]
באה לי ללבוש בגדים כל כך ענקיים שכך לא יראו את קווי המתאר של הגוף שלי כי די כבר כמה אני יכולה לספוג כאב פנטזיות שהנה מישהוא רוצה אותי באמת […]
כל פרק מתחיל במונולוג נשי ואחריו מונולוג גברי עם תום הלידה כשתם הכול – אחרי יבבת החיים הראשונה, התינוק שחיבקתי נלקח למדידה ושקילה בידיה המנוסות של המיילדת, כתמי הדם ומי […]
סיפורים אישיים אלו סיפורים שהמחבר לקח בהם חלק פעיל, אלו יכולים להיות סיפורים בעלי מסרים אישיים המבוססים על ניסיון חיים של הסופר, או התנסויות אישיות. בד"כ הסיפור מתאר מקרה, או סוג של גילוי של סוד אישי אשר המחבר רוצה לשתף עם הקורא.
סיפורים אישיים באים ללמד אותנו מה שאחרים כבר למדו על בשרם, אין שיעור טוב יותר מאשר האדם שמספר את הסיפור שלו על ניסיונו האישי.
סיפורים אישיים יכולים לשמש כאזהרה או שיעור לחיים, המחבר מנסה בד"כ להציע דרך אחרת לקורא בכל נושא שבעולם : אם זה בצורת ההסתכלות על אירוע מסוים או בצומת דרכים, או סתם איך להכין עוגה. אפשר ללמוד המון מסיפורים אישיים ולפעמיים סיפורים אישיים מהווים גם מקור השראה או אפילו דוגמא למקרה שאפשר להזדהות עימו.
בכל מקרה סיפורים אישיים יכולים להוות מתווה לחיים טובים, הכל תלוי איך לוקחים אותם. לפעמיים עצם כתיבת הסיפור האישי יכולה להוות מעין בחינה פנימית ואישית של אותו מחבר כלפי עצמו והסביבה, מכתיבת הסיפור ניתן לקבל הרבה תשובות ואף לראות את התמונה הגדולה.
הסיפור האישי הוא סוג של יומן אשר המחבר חושף בו פריטים אישיים, דילמות, מחשבות ואפילו שאיפות . המחבר מנסה להבין מה הסיבות והדרכים שהובילו אותו לאן שהוא היום , מה הוא היה צריך לעשות, מה הוא היה עושה אחרת כדי להימנע מן המצב שבו הוא היום.
המחבר רוצה לעביר את המסר שלו דרך סיפור אישי , כך שכל מי שנמצע בסיטואציה שבו הוא היה יוכל לקבל רעיון, הכוונה ומושג מה לעשות.
סיפורים אישיים לא חייבים ללמד ולהעביר מסר כל שהוא, כל הרעיון שהם סיפורים שמקורם בעולמו האישי והמציאותי של הסופר, וזאת המשמעות של הסיפור האישי.
