טעות יפיפה שכמותך נמאס לי לראות אותך כבר אתה כל כך יפיפה שקשה לי לנשום קשה לי לחשוב או לדבר ואתה פה כל ערב בש.ג מזכיר לי את הטעות שלי […]
הגעתי למסקנה שיש עליי קללה שעם אנשים אחרים אסור לי לצאת כי לא יכול להיות שבכל דייט יש איש מוזר שמפריע לו להימשך. תמיד יש איזשהו טוויסט לא נעים, תפנית […]
הם רצים, אני שונאת את זה ! אני שונאת את זה שאף אחד לא מחכה לי , לא מחכה ללב שלי. הזמן רץ ואני עדיין מופתעת מהכל, מביטה בחיים החדשים […]
אביגיל יקירתי. מזל טוב! איך זה להיות שוב בת שלושים ושש? את הרי לא באמת בת ארבעים ;) אני רואה בעיני רוחי איך עינייך החומות מצטמצמות לכדי צחוק מתגלגל. את […]
כאשר פיניתי את בית ההורים בפתח תקוה עשינו זאת במהירות, לדרישת השוכר הראשון אשר חתם על החוזה בתנאי שיוכל להיכנס למחרת, ולכן המאורע היה טראומתי, ללא אפשרות למיון. את הספרים […]
איך חוזרים לשגרה? עכשיו? אחרי חודשיים שכלאתם אותי עם עצמי. חודשיים שהפכו את הכל לכל כך סתמי. עם התחושה של הפספוס, ההחמצה. שבסוף כל יום מצאתי את עצמי עומדת מול […]
אני מתהלכת בין האנשים הרבים, אני הולכת ומנסה לא להיתקל בהם, אך משהו אחר נתקל בי. אני מרגישה חבטה גדולה וחזקה בבטני, אני מתכופפת מהכאב. מה זה הדבר הזה שנתקל […]
אין פה תשוקה, אין פה אהבה, אין פה חיבה, אין פה אינטרס אישי אם היו שואלים אותי מה קיים בינינו, הייתי אומרת שתהום נצחית מפרידה את שני העולמות שלנו, יותר […]
השמיים הם לא הגבול, יש אטמוספרה שלמה מאחוריהם. תמיד יש לאן לשאוף
מסתכלים עלייך, מסתכלים עליה. כל מילה שלה נכנסת ונשמרת גם כשיש רעש. מסר ותמיכה חלק שמצפים ממנה בכל רגע. להיות חלק מתנועה, להעביר למישהו כלים לחיים. חיוך ומקום בלב. פעולות […]
"לבד על הגג. אני והשקט.." לבד. אני ועצמי. עצמי ואני. על הגג ככה גבוה. ירושלים מתחתי. ירושלים. האוויר הקר הזה. שנכנס ככה חזק לעניים. מנסה בכוח להוציא דמעות שחזקות קצת […]
שריפה ענקית שם בלב הקטן נגיעה זיכרון אנס בן זוונה טרקים בראש להקיא ולצעוק שקט שיהיה פל מכובה מבט מזוגג ושתיים קללה גובי דובון סיגריה קללה דובון מסתכל בעניים גדולות […]
השמיים שקטים והראש בעננים, לא חושבים יותר מידי על החיים. ואז כשאת הלכת לא הבנתי מדוע, הבנתי שנשברתי והלב שלי פצוע שאלתי יותר מידי שאלות, אבל במיוחד אותך אלוהים. איך […]
כל יום ויום אני שוכחת יותר את הקולך שוכחת את הצחוקך אתה דמות ללא קול בראשי. אני מפחדת! בגלל שאני מבינה, שחלק ממני משחרר ממך.. והפעם זה אמיתי. זה טבעי […]
בוכה, נושכת, מתנפצת על הרצפה. הזמן לא מקל הוא רק מטשטש את הדיוק שברגשות. כל כך נמאס לי מחוסר וודאות.. למה אהבה היא דבר כל כך מסובך? אני פרפר קליל […]
אין לי כבר ריכוז לטקסטים ארוכים. אין לי. פשוט תחליף ותחליף. עד שאחד ידליק. עד שאחד הגפרורים יצית בי משהו. יש לי רעב למשהו לא מוסבר. יש בי חלל עמוק […]
אני שומר בלתי חמוש על העקרונות שלי מבקש בעדינות בחוסר סבלנות ואז בתוקפנות שלא תפגע ברגשות שלי שלא תיגע בנקודות הכואבות שלי. כי כבר הספיק לי אמרתי שוב ושוב אמרתי […]
יש לי קופסא ישנּה מֵעוֹפֶֿרֶת ויודע מה? אני אוהב אותה. היא מחזיקה בסבלנות את כל המחשבות שלי אתה לא תשמע אותן, אתה לא יכול לשמוע אותן אני יכול אני יכול […]
"כשהבנתי את הלבד אז הבנתי אהבה". וזה מדהים איך ככה כל פעם מחדש זה מכה בך. 'פייס איט'. הערכה. לפעמים צריך שיקחו לך כדי שתעריך. שתאריך לא ישאיר אותך אחור […]
אני ילדה בת ה-17.5 אני נמצאת באברבנאל אני הייתי הילדה הכי שמחה ומאושרת בעולם מאז שאני הייתי קטנה עד לכיתה יא ישר שהתחילה השנה סמתי לב שמשהוא קורה אני בקושי […]
*טריגר נפשי למתמודדים ומתמודדות שבינינו* ותדמיינו יריעה שחורה כהה כהה פרושה סביבכם, אתם לכודים ואין אור או תקווה, אתן חנוקות ומנסות לצאת מהכבילה הנוראית אבל רק מהדקים או מרפים את […]
שקט בחדר, צלצל הטלפון: "מדברת שרית מהעיריה האם את אילנה? "כן " השיבה בחיוב. ,אנחנו רוצים לדעת את הכתובת שלך בכדי לשלוח לך מנה חמה". חשבה אילנה: אני לא צריכה […]
זה קשה. להתכחש לחלק מעצמך. רק כי את לא יכולה. לא עכשיו. לא לבד. חכי קצת. כמה זה קצת? הגוף בוער. והנפש מייללת. עד מתי.
"כוס אחת של תרופיטל רק במקום תרופית עוד פטל מרוכז בבקשה" אני מסתכל על השבורים שעל הבר, פעם זה היה מקום שמח,פעם לא הייתי צריך לשחק פסיכולוג. "אני זוכרת שאני […]
בבידוד, במרחבי הזמן המרחפים מעליי ומנסים לטלטל אותי אבל גם להשאיר אותי במקום, לקום בשעה רגילה זה "כלי עזר" כלי עזר האמור לתת לי הרגשה של שגרה, נורמטיביות, הכל בסדר. […]
הימים הם ימי מגיפת הקורונה. אני, משפחתי והחתול שלי קרול נמצאים "בידוד חברתי" בבית. " כבר 4 בבוקר ואתה עדיין במיטה" ? פתח בקול צרוד קרול, שרגיל לקום מדי יום […]
לא היינו באותה הכיתה. כל אחת התגוררה בצד אחר של היישוב, אבל זה כלל לא הפריע לנו להיות בלתי נפרדות. היינו נפגשות כל הזמן, ישנות אחת אצל השנייה, היינו ממש […]
כשסיימתי את כיתה ו', בחופש הגדול לפני שעליתי לחטיבת הביניים, הייתי בקייטנה של תנועת הנוער בשכונה שלי. היו איתי שם כל הילדים מהשכבה שלי ביסודי, אלו שהיו איתי מכיתה א' […]
לפעמים בלילה אני לא מצליחה לישון, ואני מתחילה לחשוב יותר מידי. אני נזכרת בדברים שעשיתי, דברים שקרו לי. הרבה פעמים אני נזכרת במשהו שאני פשוט לא יכולה להבין למה עשיתי […]
אני שונאת את עצמי. ונמאס לי לשנוא את עצמי. הלוואי שהיה כפתור שמכבה את המוח ממחשבות לכמה זמן, כי נמאס לי כל הזמן לחשוב. כל דבר מלווה אצלי בניתוח שלו […]
סיפורים אישיים אלו סיפורים שהמחבר לקח בהם חלק פעיל, אלו יכולים להיות סיפורים בעלי מסרים אישיים המבוססים על ניסיון חיים של הסופר, או התנסויות אישיות. בד"כ הסיפור מתאר מקרה, או סוג של גילוי של סוד אישי אשר המחבר רוצה לשתף עם הקורא.
סיפורים אישיים באים ללמד אותנו מה שאחרים כבר למדו על בשרם, אין שיעור טוב יותר מאשר האדם שמספר את הסיפור שלו על ניסיונו האישי.
סיפורים אישיים יכולים לשמש כאזהרה או שיעור לחיים, המחבר מנסה בד"כ להציע דרך אחרת לקורא בכל נושא שבעולם : אם זה בצורת ההסתכלות על אירוע מסוים או בצומת דרכים, או סתם איך להכין עוגה. אפשר ללמוד המון מסיפורים אישיים ולפעמיים סיפורים אישיים מהווים גם מקור השראה או אפילו דוגמא למקרה שאפשר להזדהות עימו.
בכל מקרה סיפורים אישיים יכולים להוות מתווה לחיים טובים, הכל תלוי איך לוקחים אותם. לפעמיים עצם כתיבת הסיפור האישי יכולה להוות מעין בחינה פנימית ואישית של אותו מחבר כלפי עצמו והסביבה, מכתיבת הסיפור ניתן לקבל הרבה תשובות ואף לראות את התמונה הגדולה.
הסיפור האישי הוא סוג של יומן אשר המחבר חושף בו פריטים אישיים, דילמות, מחשבות ואפילו שאיפות . המחבר מנסה להבין מה הסיבות והדרכים שהובילו אותו לאן שהוא היום , מה הוא היה צריך לעשות, מה הוא היה עושה אחרת כדי להימנע מן המצב שבו הוא היום.
המחבר רוצה לעביר את המסר שלו דרך סיפור אישי , כך שכל מי שנמצע בסיטואציה שבו הוא היה יוכל לקבל רעיון, הכוונה ומושג מה לעשות.
סיפורים אישיים לא חייבים ללמד ולהעביר מסר כל שהוא, כל הרעיון שהם סיפורים שמקורם בעולמו האישי והמציאותי של הסופר, וזאת המשמעות של הסיפור האישי.
